הלכה פסוקה ומבוררת היא ש"ספק פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה חוץ מע"ז גלוי עריות ושפיכת דמים" (אלפסי סנהדרין פ"ח דף רפ"ז ע"ב), שנאמר

מח' ר"א חכמים ור"ג מתני' ברכות ב. מאימתי קורין את שמע בערבין, משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים

ב"ק (כז:) אתמר רב יהודה אמר לא עביד איניש דינא לנפשיה, רב נחמן אמר עביד איניש דינא לנפשיה, היכא דאיכא פסידא כו"ע לא פליגי דעביד

שאלה: מה הגדר של שנת קבע לעניין ברכות התורה ? תשובה: אם ישן בלילה לפחות חצי שעה בשכיבה על מטה אפילו בבגדיו הוי שנת קבע,

דין בין עיר שזמנו בי"ד שהלך לכרך או להיפך, שמתחייב גם במקום שאינו מקום מגוריו הקבוע, מבואר במשנה מגילה (פ"ב מ"ג) ובגמרא (יט.). ונתבאר שם

מתני' ברכות ב. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות. כדי להרחיק אדם מן העבירה. הנה במשנה נחלקו רבן גמליאל וחכמים עד מתי זמן קריאת

בגמ' (ברכות יד.) מובאת שתי דרשות שנלמדו מהפסוק "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו". הדרשה הראשונה היא לאיסור עשיית "חפציו" קודם התפילה והדין השני הוא

מעשה בראובן שהזמין כתר אצל רופא שיניים ולאחר המדידות שלקח הד"ר הזמין לו את הכתר יש לציין שלא עשה לו כתר זמני כדי לחסוך ללקוח

שאלה: מתי חל יום השנה ביום המיתה או ביום הקבורה? האם בשנה ראשונה יש הבדל? מה נוהגים לעשות באזכרת יום השנה? תשובה: למעשה נהגו הספרדים

שאלה: עשיתי מעשה טוב שלוש פעמים ואני כמעט בטוח שלא אמרתי בלי נדר, האם אני חייב לעשות התרת נדרים? תשובה: לכתחילה ודאי שראוי ונכון לומר

נשאלתי ממי שיש לו חנות גלריה לחפצי אומנות וכיוצ"ב שמוכר לתיירים הבאים מחו"ל, אם מותר לו לפתוח חנותו ביום אסרו חג שבועות, שלתושבי חו"ל יש

שאלה: נתתי הוראת קבע למוסד צדקה מסויים ושמתי לב שלא גבו ממני כלל, כעת יש טירחה בשבילי לחפש אותם ולברר בדיוק כמה התחייבתי, מה לעשות?