סמכות הורית בגיל הרך – הנחיית הורים

על מנת להביא להפנמה מרבית של הסמכות, הורים לא יכולים להסתפק רק בהתנהגות כוחנית של הוראות ציוויים ועונשים. ישנה חשיבות רבה להעניק אהבה ללא תנאים, ליצור יחסים של אמון וקרבה, לתת לילד תחושה שאנו, ההורים, רוצים בטובתו, שאנו פועלים מתוך רציונל ערכים וידע שבידינו, ולא מתוך צורך זמני ואישי, אנו מסוגלים להיות כתובת לפתרונות מעשיים בהתמודדות עם בעיות ולהבניית בסיס קבוע ומעשי להתנהלות תקינה של הילד בחיי היומיום בחברה.
דמות הסמכות הורית המשפיעה, הינה דמות מאחדת ניגודים ולא חד צדדית, כלומר, דמות שמצד אחד סמכותית ומצד שני רכה מבינה ומכילה. דמות המשלבת גמישות תפקודית גבוהה.
מכאן, שיש להיות הורה ומחנך, קרוב ומטיב, המציב מטרות וערכים שיצליח להוציא אותם מהכוח אל הפועל ויישאר על הקרקע, הורה מבין, יודע, קשוב, מאפשר, מעודד ומחזק, סולל דרך לחוכמת חיים לגבולות להתנהגויות נורמטיביות ונורמות חברתיות, מוביל לעצמאות, בטחון עצמי ותחושת יכולת, דואג לשמירה והקפדה על סדר יום ושיתוף, מעשי אבל גם כזה שיודע להטיל מרות ולא לוותר. הורה שמסוגל גם לבטא כעס בצורה מכובדת ולהכין את הילד לעולם שיש בו כעסים וביקורת, שהרי ממי הילד צריך ללמוד על העולם אם לא מזה שקרוב אליו אוהב אותו ולא עוזב אותו. הורים צריכים ללמוד להביע כעס ומורת רוח כשצריך
בצורה ברורה. אפשר להתנחם בכך, שכל כובד המשימה אינה מוטלת על הורה אחד בלבד, אלא שבמובן הזה זוג ההורים הם יחידה אחת. כל עוד הם פועלים יחד, הם יכולים להשלים זה את זו. שיתוף הפעולה ותחילת בניית הסמכות ההורית מתחיל במקום שיש התקשרות, תחושת שייכות, אוירה משפחתית מטיבה, הרגשה שיש על מי לסמוך.