תובנות חינוכיות ע”פ משנתו של האדמו”ר מפיאסצנה

חינוך ילדים ונוער מהווה את היסוד של כל עם ומדינה, כל ציבור דואג לחינוך ילדיו ומוכן להשקיע בכך את המרב, בעם ישראל החינוך הוא חלק בלי נפרד מהתורה, בתורה ובדברי חז”ל יש ציווי ללמד את הילדים.
למרות חשיבות החינוך בעם היהודי אין מסלול למידה מסודר איך להיות הורים טובים ואיך נכון ללמד ולחנך, בכל תקופה ישנם שינויים המשפעים על חינוך הילדים והנוער, החינוך של היום לא דומה לחינוך לפני דור, ולכן צריך להתאים את החינוך לכל תקופה.
במסגרת עבודתי בעבר כמדריכה באולפנת לבנות בסיכון, נתקלתי בספר “חובת התלמידים” וראיתי נקודות שהנחו אותי בחינוך התלמידות, בלימודי לתעודה של הנחיית הורים, החלטתי להתעמק בספר ולהוציא את שיטתו החינוכית של האדמו”ר, מעניין לבחון וללמוד את גישתו של האדמו”ר, למרות שעברו מאז הדפסת הספר כ-80 שנה עדיין עולים מתוך ספרו אותן התלבטויות של חינוך ילדים ונוער כמו היום, כנראה שנפש האדם לא משתנה כל כך והעקרונות החינוך אחרי חקירה מעמיקה שהאדמו”ר עשה נשארים לעד.