תורת ההתקשרות, קביעת המרחב האישי

ג'ון בולבי הינו אבי תיאוריית ההתקשרות (6979, 6975, 6903, 6919). היה פורץ דרך במחקר שערך על פעוטות בשנתם הראשונה. עד אז הייתה רווחת האסכולה הפרוידיאנית הפסיכו-אנליטית שהתקשתה לקבל את שיטתו. על פיו תינוקות בשנתם הראשונה – יוצרים קשר עם הדמות הטיפולית המרכזית והקבועה שלהם. על פי בולבי, תינוקות נולדים עם רפרטואר של התנהגויות שמטרתן חיפוש ושימור קירבה לדמות הטיפולית. כאשר צורך זה מופנה לדמות מטפלת בו, לרוב זו אמו. אינסוורת' (Ainsworth ,6970) וחוקרים רבים אחרים מצאו שהקשר שנוצר בשנה זו בין הדמות הטיפולית לפעוט משפיע על סגנונות ההתקשרות ותפיסת המרחב האישי שלהם כילדים מתבגרים ובוגרים. כאשר הדמות הקבועה שבאה במגע עם התינוק האם בדרך כלל או דמות קבועה אחרת ממלאת צרכיו וזמינה לו, הרי שתינוק כזה ירגיש בטוח ויגדל להיות אדם בטוח. לעומת זאת תינוק שחווה דחיה או שצרכיו לא סופקו באופן קבוע,יפתח חרדה שתביא אותו או לנמנעות מקשר או לחיפוש בלתי פוסק של קשר.