בס”ד
שלום וברכה
להרבות עיסוק בטוב.
באחת הנסיעות של הרב יוסף שלמה כהנמן זצוק”ל, מייסד וראש ישיבת פונוביז׳ , לאיסוף כספים עבור ישיבת פונוביז׳.
הגיע לביתו של עשיר גדול להתרימו עבור הישיבה.
העשיר ניצל את ההזדמנות להעלות שאלה שמציקה לו זמן רב. ותמה באזני הרב מדוע האוניברסיטאות מצליחות לאסוף תרומות בקלות ואילו הישיבות אינן מצליחות לאסוף תרומות בקלות . אלא ראשי הישיבות מכתתים את רגליהם מעיר לעיר לאסוף פרוטה לפרוטה.
ענה לו הרב : “כדרכם של יהודים, אענה בקושיה.
בפרשת שופטים נאמר בענין ערי מקלט “שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתוֹךְ אַרְצְךָ..תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ” .
ואמרו חז”ל : ” מקלט היה כתוב על פרשת דרכים “.
למדנו כי בכל הצמתים יש תמרורים ושלטים המציינים את הדרך הקצרה ביותר לעיר המקלט הקרובה אליה נס רוצח בשגגה.
לעומת זאת לגבי דין עליה לרגל נאמר “שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה’ אלוקיך בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר “. ולא מצאנו חיוב להציב תמרורים ושלטים על הדרך ירושלימה.
מדוע לדרך של הרוצחים הנסים לערי המקלט היו מכוונים שלטים “מקלט מקלט”, ואילו לאלו שעולים לרגל להיראות בבית המקדש, לא ראינו שהציבו שלטים לכוון להם הדרך לירושלים?
העשיר קיבל את השאלה אך לא ידע תשובה. הרב ענה מיד בטוב טעם: כאשר רוצח בורח לעיר מקלט, אם יפגוש מאן דהו ויתחיל לשאול אותו מהי הדרך הקצרה ביותר לעיר המקלט, מן הסתם יחקור אותו אדם את הרוצח מדוע הוא בורח, מה קרה, ואיך אירע הרצח, וכך יוצא כי שני יהודים מדברים על מעשה כה נורא. , והקדוש ברוך הוא אינו חפץ שישוחחו על חטאים ו”יזהמו את האוויר”.
לעומת זאת כאשר עולה יהודי לרגל, ופוגש את חבירו ושואל אותו, איזו היא הדרך ירושלימה, אזי הם מדברים על העליה לרגל, ומשוחחין על הזכות הגדולה לראות פני האדון אלקי ישראל. ומתוך דיבורים העוסקים בעניין המצווה מתעורר ליבם לחיבוב המצוות.
כך הוא לענייננו. ה’ רוצה שידברו כמה שפחות על אוניברסיטאות ולכן הוא מיד דואג להם לכסף. על מנת שראשי האוניברסיטאות לא יסתובבו בעולם ויפיצו את רעיונותיהם ויגרמו להרבות דיבורי כפירה בעולם.
לעומת זאת הקדוש ברוך הוא מעוניין כי ראשי הישיבות יסתובבו בעולם ויפיצו תורה ככל האפשר. במקומות רבים הם צריכים להסביר מהו הרעיון עליו בנויה הישיבה. ומתוך כך מתעורר לב יהודים רבים לעסוק בתורה ובמצוות. לפיכך הוא מאלץ אותנו ראשי הישיבות לכתת רגליים.
היסוד הגדול בדברי הרב כהנמן זצוק”ל הוא כי העיסוק ברע, מוליד רע באדם.
לעיתים בכך שהוא כבר אינו מזדעזע מן הרע כבתחילה. ולעיתים מעלה רעיונות לאנשים לבצע דברים מסויימים.
וכעין זה מביאה הגמרא במסכת בבא בתרא: “אמר רבן יוחנן בן זכאי אוי לי אם אומר (את הרעיונות שהרמאים מרמים בהם את האנשים) אוי לי אם לא אומר. אם אומר שמא ילמדו הרמאין (רעיון שעדיין לא ידעו) ואם לא אומר שמא יאמרו הרמאין אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו (אינם יודעים איך אנו מרמים)”.
בדורות האחרונים ירד מאוד סף הזעזוע מעבירות ופשעים.
למשל , אם בעבר היו מזדעזעים מעצם שמיעה על קיומו של שוד כלשהו. כיום רק אם השוד אלים ונועז אנו מזדעזעים.
אמנם יש סיבות רבות לדבר. אך אין ספק כי כלי התקשורת נוטלים חלק משמעותי בענין זה.
כאשר כלי התקשורת מדווחים על פשע כזה או אחר ואנו שומעים זאת, הם גורמים לנו לקהות חושים.
לא לחינם יצאו גדולי ישראל בעבר נגד האזנה לרדיו וצפיה בטלוויזיה. כי גם במידה ואין בעיה של תכנים לא צנועים, עדיין קיימת בעיה בעצם בחירת התכנים המשודרים.
התורה מלמדת אותנו כי ככל שנעסוק יותר בדיבור על תורה ומעשים טובים, כן נתעורר לתורה ומעשים טובים.
העיסוק בטוב גורר טוב.
אם משליכים זאת על ההנהגה בבית, נראה כי בית בו העלו על נס את הדברים הטובים שעשו הילדים, הילדים גדלו והתפתחו כראוי.
לעומת זאת, בית בו היו עסוקים בשיחה ובקורת על הדברים הרעים שהילדים עשו, לא בהכרח השיג את מטרתו בחינוך הילדים.
אסי ובר הם זוג חוזרים בתשובה טריים יחסית. הורים לשלושה ילדים בגילאי 4 עד 11.
אסי ובר מתקשים מאוד בחינוך הילדים. לטענתם בתקופה האחרונה הילדים עושים דברים הפוכים מן המתבקש.
אסי הסביר כי דברים רבים שהיו נוהגים לעשות בעבר הם אינם עושים כעת. ואילו הילדים ממשיכים לנהוג כפי שנהגו טרם החזרה בתשובה.
ולמרות שהם אומרים לילד לא לנהוג כך, הילד ממשיך לנהוג כך.
מתוך הדברים התברר כי אסי ובר מותחים ביקורת על ההתנהגות ה”חילונית” של הילדים.
בקשתי מהם להחליף את אופן הדיבור ובמקום למתוח ביקורת על ההתנהגות ה”חילונית”, לשבח את הילדים במקרים בהם הם נוהגים כראוי.
למשל , ילד שיתלבש בצורה מכובדת וצנועה, יזכה למחמאות על הופעתו. לעומת ילד שהתלבש בסגנון חילוני, שלא יתייחסו להופעתו. כמובן יש להקפיד אפילו לא למתוח ביקורת.
למרות הקושי הגדול בר ואסי סיכמו ביניהם כי כל אחד יזכיר לשני את אופן ההתייחסות הנכון לילדים. ובעזרת ה’ הילדים ירצו לקבל עוד ועוד מחמאות וינהגו כראוי.
אך בקשתי מהם בנוסף כי השיח בבית יהיה על דברים טובים. לספר זה לזה אלו דברים טובים אירעו להם היום וכדומה.
ככל שהשיח יהיה ממוקד בטוב, כך הבית כולו יתמקד בטוב.
שבת שלום ומבורך
