בס”ד
שלום וברכה
התורה פותחת את הפרשה בתיאור של נח הצדיק. “אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹקים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ”.
בהמשך מספרת התורה על המבול, מחיית כל היקום. ורק נח ואשר איתו בתיבה נותרים לפליטה.
כאשר זרמי המים נרגעים . הקרקע מתייבשת לאיטה. ובתום תהליך ארוך של המתנה , ה’ אומר לנח לצאת מהתיבה עם משפחתו ובעלי החיים.
נח יוצא מהתיבה מקבל נבואה מה’ ברכה וציווי על פריה ורביה.
ואז פתאום “וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה “.
איך נח הפך מ”איש צדיק תמים” ל”איש האדמה”?
מדוע כינויו השתנה?
איך נח התגלגל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא?
מאותו מקום אם ונישא של נביא ה’ המציל את העולם, התגלגל להתגולל כשיכור בחוסר צניעות באהלו.
התורה מלמדת אותנו כאן על אופי האדם.
האדם נקרא כך מחד על שם שלוקח מן האדמה. ומאידך על שם הפסוק שאמר נבוכדנצר “אדמה לעליון”. ע”ש הדמיון לה’.
שהרי האדם נברא בצלם ובדמות.
אפילו המילה “אדם” מורכבת מהאות אל”ף הרומזת לאלופו של עולם. ומהמילה “דם”. שהוא החומר הפיזי המחזיק את כוח החיים. “כי הדם הוא הנפש “.
החיבור בין הגשמי לעליון.
כאשר האדם אינו באיזון בין הכוחות, הוא עלול לחוות טלטלות קיצוניות וכואבות. כיוון שקיימת מלחמה בין חלקיו הפנימיים. ואז לעיתים החלק הרוחני מתגבר ולעיתים החלק הפיזי.
אמנם אם יחיה האדם על פי התורה, ימצא את האיזון.
התורה מאפשרת לאדם ליהנות מהעולם הזה באכילה ושתיה ותשמיש בצורה מאוזנת. היא אינה אומרת כי ככל שהאדם פרוש יותר הוא משובח יותר.
התורה אינה מעודדת אי קיום חיי משפחה. אדרבה, מי שאינו יולד ילדים נחשב בגמרא (מופיע ברש”י בפרשתינו) כרוצח – שופך דמים.
עד שהאדם לא יסכים להבין זאת, הוא יעבור טלטלות רציניות.
ירון הגיע לשוחח עמי.
ירון הוא חוזר בתשובה חסיד ברסלב.
הוא מספר כי ברצונו לכפר על מעשיו בעבר ולכן גזר על עצמו פרישות ככל האפשר. הוא בקושי אוכל ובקושי שותה. ושומר על מרחק מאשתו ליטל.
והדבר קשה לו מאוד. יש לו הרבה נפילות ואפילו קשות . אך הוא מרגיש כי הוא חייב לעשות זאת כדי להתקדש ולהיטהר אחרי כל מה שעשה בעבר.
שאלתי בעדינות איך אשתו מגיבה. והוא החל לספר שהיא לא מבינה אותו בכלל. אבל הולכת אחריו באש ובמים.
שאלתי אותו אם הוא מאמין שיש ידיעה. שה’ יודע מה האדם עשה ועתיד לעשות. והוא ענה כי הוא מאמין. אם כך, אמרתי לו, תוכל להאמין שה’ ידע שתיחטא.
הוא הביט בי בחוסר הבנה והנהן.
האם בסופו של דבר הדרך הנוכחית שלך גורמת לך לאושר ושמחה ?
כן . ענה בחוסר הבנה גובר והולך.
שיחקתי את המשפט שאמרתי קודם : “האם הדרך גורמת לך שמחה או רק התחושה שאתה מצליח להיות קדוש. אפילו שאתה סובל לשם כך” ?
כעת הוא החל להבין.
וכמובן ענה שהוא סובל , אך נהנה מהתחושה של הקדושה.
הסברתי לו כי זו אינה דרך התורה.
פרק ב באבות נפתח בדברי רבי יהודה הנשיא – רבינו הקדוש: “רבי אומר: איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם”.
מהי הדרך שהאדם צריך לבחור? דרך הממוצע.
דבר שיש בו גם התייחסות לאנשים סביב וגם לקב”ה.
האם כאשר אתה דואג לקדושה שלך אתה גם דואג להרגשה של אשתך? או שאתה אגואיסט במסווה דתי?!
ירון נראה כאילו הלמו בראשו בפטיש כבד.
“אתה צודק” ענה בגמגום. ” מה עושים הלאה”.
לומדים הלכה וחיים בצורה נורמלית לפי ההלכה , עניתי לו.
יצר הרע נותן לנו לחשוב כאילו אנו מצליחים לנצח אותו. עוזר לנו כביכול להיות קדושים ופרושים בניגוד לאמת של התורה. כדי שלא נאהב את צורת החיים התורנית. וכדי לרסק אותנו בהגיע הנסיון.
קודם כל עליך לקבל את עצמך כפי שאתה. על המעלות והמגרעות. להכיר ברצונות והתאוות. ולבדוק איך אפשר לעשות הכל לפי התורה בצורה כשרה ונכונה.
זוהי הקדושה האמיתית.
שבת שלום ומבורך
