הדרכה לשידוכים א'.

מיכאל

צ'אפל

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

הדרכה לשידוכים א'.

לפני שניגש לאחריות הבחירה במציאת בת זוג אנחנו צריכים ללמוד קצת על עצמנו ולקבע דעה מוצקה בנפשנו מה בדיוק התהליך ואיך הוא זורם ומתי הוא נתקע ולמה הוא נתקע.

בואו נשאל ככה….

למה יש בחור שהולך לו בפגישה אחת ואילו לחבר צריך מעל 10 או יותר מזה.

או מדוע יש אלטר ואלטע בעולם הישיבות והסמינרים.

נתחיל בכך ש "ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול מכרזת בת פלוני לפלוני" (גמ' סוטה ב.)

ואכן הסיבה המרכזית לפתרון הסטטיסטיקה בעולם הישיבות בשידוכים נובע בעיקר מהחרדה שאולי זה השידוך שלי ואולי לא, אולי אני יאבד את הבת קול והקב"ה יצטרך לקרוע את ים סוף שוב בשבילי, או שבאמת זה לא מתאים לי.

או נשאל את זה אחרת, מי אמר שזה השידוך שלי משמיים.

לכאורה אין לנו דרך באמת לדעת מי היא אותה תוצרת של הבת קול, אך דבר אחד ברור לנו כשמש שהבת קול באה עוד לפני יצירת הוולד והיינו כדי שאף אחד לא ישמע מה הבת קול מכריזה, הרי לו היה רצונו של הקב"ה לגלות לנו הוא היה מגלה זאת בתורתו או על ידי נביאיו, אך הוא ברוב טובו וחסדו בחר שלא לגלות לנו ולשתף אותנו בסוד הכמוס מלפני יצירת הוולד.

הרי הוא המזווג זיווגים כמובא בפירוש במדרש רבה.

(בראשית רבה פרשת ויצא פרשה סח')

רבי יהודה בר סימון פתח (תהלים סח) "אלהים מושיב יחידים ביתה", מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, אמר לה לששת ימים כדכתיב (שמות כ) "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ", אמרה לו מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו, אמר לה הקדוש ברוך הוא יושב ומזווג זיווגים בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני, אמרה לו ודא הוא אומנתיה (וזה הוא אומנתו) אף אני יכולה לעשות כן, כמה עבדים כמה שפחות יש לי לשעה קלה אני יכולה לזווגן, אמר לה אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף, הלך לו ר' יוסי בר חלפתא,

מה עשתה, נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות אמרה פלן יסב לפלונית ופלונית תיסב לפלוני (פלוני ישא פלונית ופלונית תתחתן לפלוני), וזיווגה אותן בלילה אחת, למחר אתון לגבה (למחרת הגיעו אליה), דין מוחיה פציעא (זה מוחו פצוע), דין עינו שמיטא (זה עינו נשמטה), דין רגליה תבירא (זה רגלו נשברה), אמרה להון מה לכון (אמרה להם מה קרה לכם), דא אמרה לית אנא בעי לדין (זאת אומרת אין אני מתרצה לפלוני), ודין אמר לית אנא בעי לדא (וזה אומר אין אני מתרצה לפלונית), מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו, לית אלוה כאלהכון אמת היא תורתכון (אין אלהים כאלהיכם ואמת היא תורתכם) נאה ומשובחת יפה אמרת, אמר, לא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף, הקדוש ברוך הוא מה עושה להן מזווגן בעל כורחן שלא בטובתן, וזה מה שכתוב (תהלים סח) "אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות", מהו בכושרות? בכי ושירות, מאן דבעי אומר שירה (מי שמתרצה אומר שירה), ומאן דלא בעי בכי (ומי שלא מתרצה בוכה), א"ר ברכיה כלשון הזה השיבה ר' יוסי בר חלפתא, הקדוש ברוך הוא יושב ועושה סולמות, משפיל לזה ומרים לזה ומוריד לזה ומעלה לזה, הוי אומר (תהלים עה) "אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים", יש שהוא הולך אצל זיווגו, ויש שזיווגו בא אצלו.

ובהכרח שר' יוסי בר חלפתא מלמד אותנו שמידע זה של הבת קול על ההכרזה "בת פלוני לפלוני" אינה רלוונטית עבורנו למציאת השידוך.

בשו"ת חתם סופר (או"ח סי' נה') מצינו לכך התייחסות וכתב שם: אין לנו עסק בנסתרות דארבעים יום, "ואילו לא רצה הזוג הזה להזדווג זה עם זה לא היה ממעשי שמים לכופם לכך".

מבהיל !!!

אז מה עושים?

אם נדקדק בלשון המדרש נמצא שבשביל לומר שירה בכל יום על חיי הנישואין ומוסד הזוגיות צריך להיות פשוט "מתרצה", הרי העבדים לא התרצו והגיעו למריבה, והקב"ה בחכמתו האין סופית מזווג איש ואשה לפי מעשיהם, כמאמר חז"ל בגמרא מסכת סוטה דף ב עמוד א':

א"ר שמואל בר רב יצחק: כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה, אמר הכי: אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו, שנא': "כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים".

הלכך כשהקב"ה החליט שזה מה שמתאים, ועם זה אתה תתרצה ותתמודד הכי טוב, אז זה מה שטוב עבורך, אז קודם כל נתקין עצמנו להיות כלי קיבול המתרצה בפן ההתנהגותי והחברתי, ובעיקר האישי, הפנימי.

בואו נתחיל מהדבר הכי חשוב שזה המודעות העצמית שלנו, ואחלק אותה לששה.

ישנם שש רמות החשיבה במודעות שלנו העצמית:

רמה 1. מודעות עצמית לסביבה.

רמה 2. מודעות עצמית להתנהגות אישית.

רמה 3. מודעות עצמית לכישורים ומידות.

רמה 4. מודעות עצמית לערכים והשקפה.

רמה 5. מודעות עצמית לזהות עצמית.

רמה 6. מודעות עצמית לתוצאה הרצויה.

מהי מודעות עצמית סביבתית?

ברגע שאני שומע על החבר שלי שמצא שידוך כזה של בחורה ממוצא כזה עם יופי או כסף או חכמה או משפחה או סגנון שגם אני מחפש, נוצר אצלי סוג של חיקוי ודמיון שהנה זה מה שאני צריך גם, ועם עוד לא מצאתי אז אני ימשיך לחפש ולא אוותר.

וזה טעות.

אתה לא הוא והוא לא אתה, תפסיק לחשוב שנולדת באותו מזל עם אותם כישורים ובאותה משפחה ובאותו קסם אישי וחן, לכל אדם יש נפש ונשמה ייחודית משל עצמו, עם העיקרון המאוד בסיסי שהוא הבחירה, כי הבחירה שונה ומשתנה מכל אחד לשני, זה דרך המשמעות של כל אחד מאיתנו היותו "בצלם אלוקים" על פי פרשנות חז"ל הוא "להבין ולהשכיל" שהרי המלאכים הקשיבו לפנייתו של הקב"ה טרם יצירת האדם כי "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" ורש"י פירש כדמותנו "להבין ולהשכיל", נמצא שכל דעתנו ומחשבותינו ומאווינו הם המגדירים את המהות "אדם" ועלינו נאמר "נעשה אדם" המגלם את היותנו בדמות של הקב"ה.

כי למשל בראייה של עדות כדברי הגמ' במסכת מכות ו' "זה ראה מחלון זה וזה ראה מחלון זה אינם מצטרפים לעדות" וכ"פ השו"ע בחו"מ סי' לז', דהרי כל אחד ראה מנקודת מבטו את מעשה הרצח או הגניבה או ההלוואה, ולכל אחד מאיתנו יש פרשנות שונה על מקרה שקורה, כדוגמת ערך מודל אפר"ת (אירוע-פרשנות-רגש-תגובה).

הילכך כשנתבונן סביבנו ונראה את עצמנו מול הסביבה נוכל לקבל קצת מודעות למחשבה, כדוגמת מי אני? ומה הוא הטבע שלי, ולהיכן הם נטיותי, הן בבית ובמשפחה ובמקום שבו גדלתי, והן בסביבה בה חונכתי, אין לנו להתכחש למציאות בה נולדנו ולהורים שעל ברכיהם גדלנו.

מהי מודעות עצמית התנהגותית?

כשלמשל אני רואה חבר מתנהג בצורה לא הולמת מציפים אותי רגשות על החבר כמו הוא… אכזר, גאוותן, שחצן, חצוף, עז פנים, תאוותן, רעבתן, גס רוח, חם מזג, כעסן ורגזן, ועוד. תנו לדמיון שלכם לפרוח ולהציף עוד רגשות.

וכנ"ל גם לצד השני כשאני רואה חבר שמתנהג בצורה הולמת איזה רגשות מציפים אותי, לדוגמא: רחמן, חכם, טוב לב, נדיב, וותרן, עניו, מופנם, וכו'.

עכשיו בא תצלול אל עצמך האישי והפנימי, בא נקרא את מפת עולמך, האם כשמישהו מתנהג אליך בצורה מזלזלת איך אתה מגיב, בחן את עצמך! האם כשאתה נפגע מה הם הרגשות העולים לך? עצבים כעס ניכור או פחד חרדה ובהלה, האם כשאתה פוגע במישהו מה זה גורם לך להרגיש? סיפוק או יח"צ או צומי או ביטחון עצמי מדומה, או שחרטה ואי שימת לב, עד כמה אתה בעל ביטחון האם פעם בדקת את זה, האם ניסית פעם להבין ממה נובע העוקצנות שבך וההערות האין סופיות, האם זה מה שסיגלת לעצמך כהתגוננות או שזה ההישרדות הפוליטית שלך בתוך החברה או המשפחה.

זה ההרגלים שמעצבים את ההתנהגות שלנו בואו נהיה מודעים אליהם בשביל שנוכל לדעת על מה יש לנו לעבוד ואיזה חצי מגיע לי שיוכל להשלים איתי ביחד את החסר.

וזה החכם מכל האדם אמר במשפט אחד במשלי פרק כב' פסוק ו':

"חנוך לנער (רש"י – לפי מה שתלמד לנער ותחנכהו בדברים אם לטוב אם לרע) גם כי יזקין לא יסור ממנה.

מהי מודעות לכישורים ומידות?

כחלק מחיי החברה בה אנו חיים, אנחנו נתקלים באין ספור דוגמאות לכך שהחבר או השכן מבטא כשרון יוצא דופן בדבר מסויים, ולי אין את הכישורים האלה.

לכל אחד ניתנו הכישורים הכי מתאימים לו.

המודעות לחשיבה על הכישורים שלי האישיים תביא אותי להבין במה אני הכי טוב שאני עושה, ואת זה אני יעצים הן בפגישה עם המיועדת, והן בשיח עם חברים וציבור סביבי, לתת ביטוי ליכולות שיש לך והמידות התרומיות שרכשת זה נפלא ביותר בעת דודים, כי לכולנו יש ברזומה מבצעים של 1+1 ברכישת מידות וכישורים, והרבה פעמים עם החיובי מגיע גם השלילי.

אבל אנחנו כאנשים חושבים ומודעים, איננו מתרגשים יתר על המידה מהופעתו של הרגש השלילי, ובידנו הדבר לבצע לו השמטה מהירה מהנושא, ועיוות מוחשי רציונאלי בהתאם לרצון שלי, ולא להעצים ולהגדיל אותו בחיינו.

לדוגמא: יעקב אוהב לבשל והוא גם טוב בזה, זה חלק מהמתנות שהבורא נתן לו, אבל בנוסף הוא גם מאוד אוהב לאכול דברים משמינים ולא בריאים (בדר"כ זה בא ביחד), אם כשהוא מדבר על זה עיניו בורקות ונוצצות, אז למה כששואלים אותו האם אתה יודע לבשל הוא גולש מיד לסוגי המאכלים כמה הם טעימים, ומראה כמה הוא אדם שלא שולט בעצמו ותאוותו, ומתרגש כמו ילד מכל מאכל או חטיף…

למה לא לנסח את התשובה ככה, ראשית – על אופן הכנת האוכל והטיפים המקצועיים שיש בבישול והכנת המאכל, ולהודות תוך כדי כך על הסכנה הטמונה מאידך באכילה מופרזת, זה יבוא אוטומט רק אם כבר חשבת לפני זה על ההתנהגות שלך, ועכשיו אתה יודע גם למה אתה מתנהג ככה, והנה יש לך פתרון מדהים להצליח במשימה.

כנ"ל ממש על כל מידה בהליכות ובדרך ארץ שאתה טוב בה, שינוי דפוס ההתנהגות יביא לתוצאה הרצויה, ואת השאר הלא רצוי תמעיט וממילא הם בהדרגה ייעלמו.

לשנות מידה זה עבודה, כמו שר' ישראל סלנטר כתב ש"קל יותר לגמור ש"ס מאשר לשנות מידה אחת", אבל להסיט מבט ולהעצים מידה שיש בך, זה כהרף עין, זה רק דורש ממך קצת התבוננות וקצת חשבון נפש, וכל החסמים והתקיעות כבר לא יבואו לפתחך.

מהי מודעות לערכים והשקפה?

ערך כשמו כן הוא מעריך את השווי שלך ואת המשקל של כל דבר שאתה שומר עליו ונותן עליו דגש.

לדוגמא: בחור שכל יום לא מפספס זמן ק"ש זהו ערך נעלה שהוא מצטיין בו, או שלומד ומספיק את ההספק, או שלא יוצא בשעה הראשונה של הסדר, או שקבוע לו זמן עם חברותא שהוא משתדל לא להפסיד זה ערך עצמי.

בא תתחיל להעריך את עצמך על ידי התבוננות במעשים שאתה עושה, זה לא מובן מאליו, כשאתה משדר הערכה עצמית גבוהה, אוטומט נוצר אצלך ביטחון עצמי גבוה, ונוירוני המראה משדרים את זה גם לסביבתך וכל מי שמדבר איתך.

שים לב ! השקפה כוונתי היא להשקפה תורנית ודעת תורה.

חז"ל למדונו באבות "כי הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל" וזקנים היינו ספרים או רבנים שחיים וזמינים בדורנו, וכשאדם בונה לו קווי יסוד לעצמאותה של נשמתו וגופו, ובונה לו טריטוריה שלימה של קווים מנחים וכללים נוקשים וחוקים משלו, על פי מגילת העצמאות המסורה לנו ממשה רבינו ע"ה, הוא מוגדר כבן תורה והוא יודע להגדיר גם את ההשקפה הנכונה בראייה רוחבית ומקיפה, אין שום טעם לזרוק משפטי מחץ או ביטויים נשלפים כמו ישיבישער או פרום או צול, צריך לבסס את ההשקפה מה רצון הבורא ממני, מה הדרך שלי בעבודת השם, מה התפקיד שנראה לי מתאים לי לעשות בעולם, איך אני ממצה את השקפת עולמי לידי ביטוי עצמי.

כן, זה גם המושג של "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל" לשקף את המעשים בשיקוף זה מחד, ומאידך להשקיף כמו עם משקפת על המשך חיי ועתידי החלומי והדימוני, איזה השקפה תוביל אותי ולאן אגיע עם כל דרך שאני בונה לעצמי עכשיו בביסוס חומות אישיותי.

מהי מודעות לזהות עצמית?

בגמ' סנהדרין (לז.) נאמר שאחת הסיבות שהאדם נברא יחידי לעומת בעלי החיים שנולדו בזוגות היא להגיד גדולתו של הקב"ה שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד, כולן דומים זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהם דומה לחבירו, לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם.

האינטליגנציה האנושית המאפשרת לנו להבין אירועים ומצבים כמו שצריך, לנתח אותם בצורה קונגטיבית ורציונאלית, ולקבל החלטות מושכלות בהתאם, זה הביטוי לכך שאנו נושאים את צלם אלוקים הגדול, הגיבור, והנורא, והכול יכול, בורא העולם הציב אותנו בעולם מלא בתהיות, התלבטויות, שאלות, ובלבולים, אך בחמלתו נתן לנו גם את הכלים ,המצפן והמפה האישית לכל אחד איתם אנחנו נוכל לנווט את עצמנו בסערות החיים.

כדי להבין מהי הזהות שלנו אנחנו צריכים לשבת לנתח את מפת העולם האישית שלנו ולקבל החלטות בהתאם בדרך של עיבוד הגיוני על כל דילמה או קונפליקט הניצב בפנינו.

הכלים שיש לנו הם החיבור לרגשות ולנפש המשכלת שלנו, ההבנה של כל רגש וערך עצמי וכל מאפיין או גורם חיובי הוא הזהות העצמית.

ההתחברות לעבר והדלייה ממצבורי הידע אותם רכשנו במהלך החיים עם שימוש בניסיוננו או ניסיונות של אחרים, יציג בפנינו את הזהות העצמית.

בבחירת בן זוג או בת זוג כמו בכל החלטה אחרת שהחיים מזמנים לנו, אנו אמורים לקבל החלטות רק ממקום נקי של הגיון ושכל בריא, ומתוך כך הבחירה שלנו תהיה מלווה בתחושת ביטחון ושלמות לאורך זמן, גם אם יתברר לנו למפרע כי היה ויכולנו לזכות בבחירה טובה יותר, או אפילו אם נגלה ששגינו במשהו, אך בתוכנו נדע שמיצנו את המיטב שהיה בזמנו ביכולתנו לעשות כיצורי אנוש, שכן מוגבלות היא מאפיין ברור של כל הטבע האנושי.

ברגע שהזהות העצמית שלי מבוררת לי בצורה מדויקת וכנה, ומתוך אי נוכלות אישית שאני משקר על עצמי להשקיט מצפוני וכדו', אני פחות חרדתי לגבי מי יהיה בן/בת הזוג שלי, ואין לנו הרי שום דרך לידע זאת אע"פ שהכריזה הבת קול על כך.

כדאי מאוד שהבחירה תהיה מתוך הכרה עצמית בערכים ובאמונות שגדלתי ושייכתי לעצמי, ולפי הרגשות שליבי שלם עימם כדי לקיים את רצון הבורא בהקמת בית משכן לאהבה לאחווה, לשלום, ורעות.

רק המזדהה עם רגשותיו יוכל לדעת ולהרגיש האם זהו האדם שאיתו אבנה ואקשור את גורלי.

התוצאה הרצויה:

בן/בת הזוג המושלם והראוי לי ביותר לפי ערכי, שידוך כלבבי והרגשת שלימות נפשית בבחירה וכל המהלך כולו.

לסיכום:

שלמה המלך אומר "וחזקת והיית לאיש" זהו משפט המפתח להיותנו איש ואז יקוים בנו "על כן יעזוב איש את אביו ואימו ודבק באשתו" וגו'.

א'- אישיות.

בנה את האישיות שלך הפנימית, מי אתה מה הם תכונות האופי שלך, מי מהם היא חזקה ומי מהם היא חלשה.

במה אני ישקיע ויפתח ובמה אני יזניח, איפה טמון רצונותיי האישיים ועל מה הם נבנים.

להעצים חוזקות ותכונות טובות, ותתקן את החולשות.

י'- יעד.

הצבת יעד לכל שינוי שעתיד להתחולל, או שאתה רוצה לחולל בחייך, בין אם הוא יעד רוחני או גשמי, והפעלת כל הכישורים להגיע אליו, הן בקביעת זמן מטרה, והן בהכנסתו ללו"ז היומי.

לאן אתה שואף להגיע? מה בורא עולם רוצה שתהיה?

אתה כעסן, קנאי, בעל תאווה, נקמן, שנוא אנשים, אוהב לרכל, מי אתה ומה מצפים ממך?

שהמטרה תהיה ברורה לאיזה דרך אתה הולך.

ש'- שביל.

מה אתה מתכנן לעשות כדי לחזק את התכונות שלך, איך אתה מציב יעד, בלי חלומות ודמיון, מציאות עכשיו.

מה אתה הולך לעשות מחר? או אפילו כבר כשאתה יוצא.

בא תראה לי, תכתוב פנקס, תסמן מטרה.

בהצלחה.

מאת הרב מיכאל צ'אפל שליט"א

רב ומו"ץ מדריך חתנים ויועץ זוגי.

מאסטר NLP ומאמן להתפתחות אישית.