בס”ד
זוגיות בראי הפרשה פרשת ויחי
בברכת יעקב לבניו לפני מותו הוא מברך את בנימין ומתנבא שהשכינה תשרה בחלקו.
דהיינו, בזמן בית המקדש והמשכן, ארון הקודש היה בשטח של נחלת בנימין.
ומדוע זכה לכך?
מובא במדרש ספרי :
מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו? משל למלך שבא אצל בניו לפרקים. כל אחד ואחד אמר: אצלי הוא שורה. קטן שבכולם אמר: אפשר שמניח אבא אחיי גדולים ושורה עמי?! הלך ועמד ופניו כבושות ונפשו עגומה. ראה אותו אביו שעמד ופניו כבושות ונפשו עגומה עליו. אמר: מאכל ומשתה יהיה משלכם, ולינתי אצלו. כך אמר הקב”ה: בית הבחירה יהיה בחלקו של בנימן, וקרבנות מכל השבטים.
בגלל הענווה שלו זכה לכך.
דבר דומה נאמר בגמרא מגילה כט ובמדרש על מתן תורה.
כי לפני מתן תורה כל הר התגאה וכמה שעליו תינתן התורה ואילו הר סיני מחמת שהיה נמוך מהם, לא ציפה לכך.
המעניין לציין כי במדרש תהילים מופיע כי הר המוריה נעקר ממקומו והגיע להר סיני בזמן מתן תורה.
הר המוריה הוא מקום המקדש.
זאת אומרת כי הדברים כרוכים זה בזה .
הפשט הפשוט הוא כי ה’ נותן שכר לשפלי הרוח ומגיע לשכון עמם.
אך האמת היא כי זהו מקומו הטבעי.
כך נאמר בישעיה “כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים”
כאשר האדם שפל רוח, אוטומטי ה’ נמצא שם.
כי הוא הולך בדרכי ה’ המשפיל עצמו לשכון בעולם התחתון בכל דבר ודבר.
אך המתגאה יוצא ממקומו, וממילא אין ה’ נמצא עמו.
כמופיע בגמרא בסוטה.
ולפי זה יובן היטב מדוע בהר המוריה קיבל אברהם את הזכות הגדולה ביותר שאנו אוכלים שכרה לדורות – העקידה.
ואילו בהר סיני קיבל משה את התורה.
שניהם היו ענווים בצורה חריגה.
על משה נאמר “והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה”.
ואילו אברהם אמר על עצמו “ואנכי עפר ואפר”.
השבוע חל צום עשרה בטבת אותו תקנו חכמים על תחילת המצור על ירושלים.
מטרת הצום, לכפר על כך שלב אבותינו לא נשבר כאשר ראו את המצור.
אם רק היתה בהם שפלות רוח, המצור לא היה ממשיך ולא מצליח.
אך הגאווה היא זו שגרמה להם להגיע לחורבן.
וכעין זה באדם “גאוות אדם תשפילנו”.
אנו צמים על מנת ללמוד את הלקח.
כאשר אנו בונים את ביתנו , אנו בונים מקום להשראת השכינה. כפי שאומרת הגמרא ש”איש ואשה זכו – שכינה ביניהם “.
על מנת שהשכינה תישאר בבית, עלינו להיות בענווה.
ככל שנהיה בענווה אמיתית, כך אנו מותירים יותר ויותר מקום לקב”ה.
וכך אמר רבי מנחם מנדל מקוצק זצוק’ל: ” היכן הקב”ה נמצא ?! היכן שנותנים לו להיכנס”.
שבת שלום ומבורך
