בס”ד
שלום וברכה
בפרשתינו מתוארות חלק ממכות מצרים. ובין השאר גם מכת הצפרדע.
כאשר ה’ מצווה על מכת הצפרדע נאמר “וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל הַנְּהָרֹת עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים וְהַעַל אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם”.
ה’ אומר להעלות את הצפרדעים לשון רבים.
ואילו בעת שאהרן עושה זאת נאמר : “וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם.”
נאמר צפרדע לשון יחיד.
מה פשר השינוי?
ועוד, מדוע נאמר “וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם” איך צפרדע אחת מכסה את כל ארץ מצרים?!
רבי עקיבא מסביר את הדברים: “צפרדע אחת היתה, והיו המצרים מכין אותה במקל, והיו מנשרין ממנה צפרדעים עד שנתמלאה כל ארץ מצרים צפרדעים”.
זאת אומרת כי עלתה באמת רק צפרדע אחת. אך כשהכו בה על מנת להורגה, היא השריצה.
והכל שמכים אותה יותר היא משריצה יותר.
תמה על כך רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצוק”ל הידוע בכינויו “הסטייפלר”.
אם הכו אותה וראו כי היא משריצה, מדוע המשיכו להכותה? הלא זה מנוגד להגיון?
ותירץ על כך דבר נפלא. באמצעות הבנה מעמיקה בכוחות הנפש.
אומר הסטייפלר כי המצרים הכו את הצפרדע. ראו כי היא משריצה. זה היה מנוגד לרצונם. ולכן כעסו. וככל שכעסו, היכו יותר מכות ובעוצמה רבה יותר. וכך נוצר מעגל קסמים. המצרים מכים והצפרדע משריצה.
אומר הסטייפלר כי כאשר האדם מוצף בכעס , הוא אינו יכול לחשוב בהיגיון.
וכבר אמרו חכמים כי כל העומס, אם חכם הוא , חכמתו מסתלקת הימנו.
ולפי דבריו הכוונה כי כאשר הוא כועס הוא מאבד את היכולת לחשוב בהיגיון.
היוצא מדברים אלו , כי האדם צריך לשלוט בעצמו לא להגיע לכלל כעס.
וכך מצאנו בגמרא שהביאה על גדולי העולם בלשון זו : “כיוון שבא לכלל כעס בא לכלל טעות”.
איך ניתן למנוע הגעה לכלל כעס?
הכעס מבוסס על ההבנה של האדם.
למשל , אם ידרוך פלוני על רגלינו, אזי אם נחשוב שהוא חסר זהירות הכעס עליו. על אחת כמה וכמה אם נחשוב שעשה זאת בכוונה.
אך אם נחשוב שהוא לא יכל לעשות אחרת. למשל שהוא נדחף ע”י אדם אחר. לא נכעס.
זאת אומרת כי הכעס הוא רגש מבוסס על ההבנה שלנו.
אם נפסיק להבין את הדברים באופן בו הם נגדנו, אזי ברור שלא נכעס.
אליהו הגיע להתייעץ על כך שהוא כועס על שולמית אשתו. כי היא כל הזמן עושה דברים נגדו. ונתן מספר דוגמאות.
אחת הדוגמאות היתה כי היא מכניסה כל העת את הקפה לארון. למרות שהיא יודעת שהוא מכין הרבה קפה במהלך היום. ואוהב שהקפה נגיש על השיש ליד הקומקום החשמלי.
שאלתי אותו , כאשר הוא נכנס לבית אחר והקפה אינו ליד הקומקום החשמלי, מה הוא חושב? האם גם שם בעלת הבית עושה זאת נגדו?
כמובן שלא , ענה מיד.
אם כך, מדוע החלטת כי דווקא אישתך עושה זאת נגדך? שאלתי.
כי היא יודעת מה העדפתי. ענה.
האם תוכל לתת לי סיבה מדוע בבית חברך, בעלת הבית מניחה את הקפה בארון?
בודאי , ענה, היא מעוניינת להשאיר שיש ריק ונקי.
האם יכול להיות שגם אישתך מעוניינת בשיש נקי וריק?
כן , הגיב. אך היא יודעת מה אני מעדיף.
יוצא שיש לאישתך שני רצונות. רצון אחד לשיש ריק ונקי , ורצון אחד להשאיר עבורך את הקפה על השיש. מדוע אם הרצון שלה לבית יפה ומסודר הוא חזק יותר, אתה מפרש את הדברים נגדך? . שאלתי.
הוא ניסה למחות באופן קלוש. אך אחר שניות ספורות הבין כי הוא אינו צודק ופסק.
מעתה, אמרתי לו , כל פעם שאישתך עושה דבר מה שמכעיס אותך, תתקשר וננסה למצוא האם יש סיבה הגיונית.
וכך במשך זמן מה בכל פעם שהתקשר מצאנו הסבר הגיוני. עד שפסק להתקשר.
כשנפגשנו במקרה, שאלתי מדוע הפסיק להתקשר.
ואז ענה : ממילא בכל פעם אנחנו מוצאים הסבר הגיוני. אז מה משנה ההסבר המדוייק?
די לי בכך שיש סיבה , וממילא אני רגוע.
אם רק נשכיל להביט על הדברים בהגיון טרם נכעס, נרוויח חיים נעימים וטובים.
