בס”ד

בדיקות על ידי מגבונים

שאלה: אשה שנמצאת בעבודה ואין לה עד בדיקה, האם רשאית לעשות הפסק בטהרה במגבונים.

תשובה: מרן השלחן ערוך (סימן קצו סעיף ו) פסק, כל הבדיקות, בין בדיקת הפסק טהרה, בין בדיקת שבעה נקיים, צריכות להיות בבגד פשתן לבן ישן או בצמר גפן נקי ורך, ע”כ.

ומבואר בבית יוסף (שם) שהבדיקה צריכה להיות בדברים רכים, נקיים, וכן בגד שניכר עליו הדם, כמו שמובא בש”ס (נדה יז.) שלא תבדוק לא בעד שחור ולא בעד אדום, משום שלא ניכר עליהם הדם. ולכן לכתחילה חיוב הבדיקה צריך להיות בבגד שהוא רך וסופג את המראה.

וכעת מגיעה השאלה, מה הדין במגבונים, משום שהמגבון בלוע עם מים וסבון ויש בו כח לטשטש את המראה עד כדי כך שהמראה לא יהיה ברור אם הוא טהור או טמא.

והנה ידועים דברי המהרש”ם בתשובה (חלק א סימן קמו) שכתב אודות אשה שקשה לה לבדוק בעד יבש, כי הבדיקה מכאיבה לה, שמותר לה ללחלח את העד במים קודם הבדיקה, שעל ידי כך נקל לה לבדוק יפה, ואין לחוש שמא היתה שם טיפת דם כחרדל ונמחית על ידי לחלוחית המים, שאם כן יהיה אסור לאשה לבדוק לאחר שהטילה מי רגלים, מפני שעל פי הרוב המקום לח מן השתן ברוב היום ויתלחלח העד בכניסתו, אלא ודאי שאין לחוש לכך, ואדרבה אם נחמיר עליה לבדוק בעד יבש, יש לחוש שמא לא תבדוק יפה מחמת הכאב, ע”ש. והו”ד בטהרת הבית (הנד”מ ח”ב עמ’ שנט).

והן אמת שיש מקום לחלק בין מגבון שהוא מובלע בהרבה מים, ואילו נידון המהרש”ם הוא מעט מים, ולכן אין איסור. ולפי זה מגבון שספוג הרבה, אין היתר לבדוק בו. וכן מבואר בספר דרכי טהרה להגר”מ אליהו זצ”ל (פרק יג הלכה ג). וטעמו, שהדם לא ניכר על עד כזה, ע”ש. וכן עיין בספר שיעורי שבט הלוי (סימן קצו סעיף ו ד”ה ובפתחי תשובה) שכתב גבי משחה שומנית, שמותר לתת ממנה מעט על גבי העד, ע”ש.

אך המומלץ ביותר לתת את המשחה באותו מקום ושיבלע בבשר, ואז לעשות את הבדיקה. ועדיף יותר לתת שמן ולא משחה. ובפרט לא משחת וזילין שידוע שהיא משחה עבה ועלולה לכסות את הדם, כמבואר בספר פסקי משנה הלכות (פרק ז הלכה ה).

והנה ראיתי בספר פועה (חלק א עמ’ 141 הערה 80) שעשו ניסוי, שטפטפו טיפת דם על עד בדיקה, ששמו עליו לפני כן שמן תינוקות, ולאחר כמה דקות, הרי הדם נבלע ולא נודע כי בא אל קרבו, ולא היה ניכר הדם על העד כלל, כך שלכתחילה אין להסתמך על היתר זה. ולעומת זאת, ללמד זכות על המתירים, צריך לומר שאם בודקים את העד בדיקה מיד, אין לחשוש שבזמן קצר כזה הדם יעלם, ע”ש.

ונראה לפי זה שהכל תלוי בכמות השמן, שאם באמת סופגים את העד בשמן, ועשו בדיקה והיה מראה על הבדיקה, מסתבר מאד שייעלם או ייחלש המראה שלו. אך אם שמים מעט שמן על העד או הנרתיק, ורואים מיד את העד איך הוא יצא, אז לא חוששים שהיה מראה ונעלם.

וה”ה במגבונים, שבודאי שהמגבון הוא לח ולא התייבש מחמת שהוא פתוח וכיוצא בזה, וראו מראה על המגבון, קשה לעמוד על מראהו אולי הוא נטשטש ממראה אדום למראה ורוד, אך שהאשה יודעת שהיא נקייה מהבוקר, ועשתה הפסק טהרה עם מגבון לח, ולא ראתה שום מראה על המגבון, קשה לומר שהיה מראה ונעלם, ונראה לענ”ד שבדיעבד עלתה לה הבדיקה, במקרה שיודעת שהיא נקייה.

ונכון שבספרי הפוסקים שבזמננו שדיברו על כיוצא בזה אסרו להשתמש במגבון, כמבואר בשו”ת אבני דרך (חלק יג סימן קנג) ועוד ספרים. אך זהו רק לכתחילה, אך בדיעבד או בשעת הדחק, שאין לה עם מה לעשות את הבדיקה, נראה לענ”ד, שהוא מותר. אך רק יש לה לסחוט את המגבון הדק היטב, ותנסה לייבש אותו. וכן אם המגבון בעצמו הוא מיובש מחמת שהאריזה היתה פתוחה, ואין לחות של נוזלים, מותר לעשות בדיקת הפסק טהרה או שאר בדיקות של שבעה נקיים בזה.

העולה מן האמור

במה עדיף לעשות את הבדיקות לכתחילה ובדיעבד.

א. לכתחילה בודקים בבגד לבן, רך, סופג ונקי.

ב. אם האשה מרגישה שהמקום צר, יכולה להרטיב במעט מים ולבדוק.

ג. כל סוגי השמנים אפשר למרוח מעט בנרתיק ולבדוק.

ד. אם קשה לה למרוח בנרתיק, יכולה להניח מעט על העד בדיקה ולאחר הבדיקה מיד להסתכל עליו.

ה. משחת וזילין, לא מומלץ כלל להשתמש בה, אך אם אין ברירה, תשתמש בה, אך תמתין עד שייספג בעד או בנרתיק.

ו. כשאין עד בדיקה, עדיף לעשות בדיקת הפסק בחולצת “טריקו” וכיוצא בזה, ולא במגבונים לחים.

ז. אם לא מתאפשר לעשות בבגד, ויש רק “מגבון לח”, תסחט אותו טוב ותעשה בו בדיקה, אם המגבון היה נקי, עלתה לה הבדיקה, אפילו בהפסק טהרה.

ח. אם היה מראה במגבון שאי אפשר לעמוד עליו, אין להתיר זאת בבדיקת הפסק טהרה.