ב”ה

סעודת ליל שבת לפני תפילת ערבית

שאלה: רעייתי עובדת כבלנית במקווה ומגיעה מאוחר בליל שבת קודש בפרט בימות הקיץ, אני נוהג לקום להתפלל שחרית בנץ החמה, משכך חשוב לי לסיים את סעודת ליל שבת מוקדם כדי שאוכל לישון כמה שיותר מוקדם, לכן אני מתפלל בבית הכנסת ביום שישי תפלת מנחה בפלג ומקבל את השבת, לאחר מכן “לפני תפילת ערבית” אני סועד את סעודת שבת יחד עם ילדיי ומספר להם פרשת שבוע, לאחר סעודת השבת עוד לפני שרעייתי מגיעה לבית, אני הולך להתפלל ערבית של שבת, וכשאני שב מהתפילה רעייתי מגיעה לבית והיא עושה קידוש ואנחנו יושבים עימה מעט בסעודת שבת שהיא עושה. הליך זה נוח מאוד גם לרעייתי.
שאלתי: האם מותר לעשות כן לכתחילה באופן קבוע להתפלל ערבית של שבת אחרי סעודת שבת?
תשובה: בגמ’ פסחים (ק.) מבואר שאסור לטעום עד שיקדש, ואפילו אם התחיל לאכול מבעוד יום צריך להפסיק, אלא שאינו צריך להפסיק בעקירת השלחן אלא פורס מפה ומקדש. וכן נפסק להלכה בשו”ע או”ח (סי’ רעא סע’ ד), וכתב הט”ז שם (ס”ק ד), שפשוט הוא שאין צריך להתפלל ערבית אם הוא פורס מפה ומקדש כיון שהתחיל לאכול בהיתר ממש כדין כל תפלת ערבית כמבואר (בסי’ רלה סע’ ב) שכל שהתחיל לאכול בהיתר חצי שעה זמן תפילת ערבית א”צ להפסיק לק”ש ותפילת ערבית.
מבואר בט”ז שאין חיוב להתפלל ערבית לפני סעודת שבת, וכן כתבו שם המגן אברהם והאליה רבה, והביאם המשנה ברורה שם (ס”ק יא) שאם רוצה לקבל שבת מבע”י ולקדש ולאכול ולהתפלל ערבית אח”כ בלילה רשאי, ובתנאי שיהיה חצי שעה קודם זמן מעריב (כדלעיל סי’ רלה ס”ב). וכ”כ הרב כף חיים (שם ס”ק כב), וציין שכן נקט בהגהות יד אהרן על הטור.
אלא שהרב כף החיים ציין (שם) שלפי דברי האר”י ז”ל בשער הכוונות, לא נכון לעשות כן שכתב הרב חיים ויטל שם, שסדר עליית העולמות והמשכת המוחין הוא מתחיל מקבלת שבת ואחר כך באמירת ברכו, ובקריאת שמע, ובעמידה, ובויכולו, ובברכת מעין שבע, ואחר כך התשלום הוא “באמירת ויכולו שעל הכוס ובברכת הקידוש”. ואם כן אם יבא לקדש ולאכול קודם תפלת ערבית הרי הוא מהפך הסדר הנעשה בליל שבת. עכ”ל. מבואר מדברי הרב כה”ח שע”פ הפשט אין שום חשש לקדש ולאכול לפני תפילת ערבית ככל והוא מתחיל לאכול חצי שעה לפני ערבית, אלא שע”פ הקבלה לא נכון לעשות כן.
אלא שראיתי בקובץ קול סיני (גליון ג’ כסליו התשכ”ד, ע’ 81) הל’ ח: דבריו של מרן הגר”ע יוסף זצ”ל (לא נדפס בספריו) שכתב בזה”ל, רשאי אדם לקבל שבת מבעוד יום ולקדש ולאכול “ואח”כ יתפלל ערבית בלילה”, ובלבד שיתחיל באכילתו חצי שעה קודם זמן ערבית שהוא זמן צאת הכוכבים (וכמ”ש בש”ע סי’ רלה ס”ב). ע”כ.
ושם בהערה (14) כתב מקור לדין זה ע”פ דברי האחרונים שהזכרנו שהביאם המשנ”ב הנ”ל, והוסיף בזה”ל ואע”פ שבכה”ח (ס”ק כב) כתב לפקפק על זה לפי דברי הקבלה מ”מ הרי בבן איש חי שנה שניה פרשת בראשית (אות יח), פסק כדברי האחרונים הנ”ל, שמע מינה שגם על דרך הקבלה אין קפידא. ע”כ. וראיתי צורך להעתיק את לשונו הטהורה של הרב בן איש חי שם וז”ל, קידוש הלילה אינו תלוי בתפלת ערבית, שאם ירצה לקבל שבת מבעוד יום ולקדש ולאכול ולהתפלל ערבית בלילה, רשאי, ורק צריך שיתחיל לאכול חצי שעה קודם זמן ק”ש. אבל קידוש היום תלוי בתפלה, וכל זמן שלא התפלל שחרית, לא חל עליו חובת קידוש. ע”כ. מבואר א”כ שגם על פי הקבלה אין לחוש בהקדמת קידוש הלילה לפני תפילת ערבית.
בסיכום: מותר לכתחילה ובפרט שיש צורך בכך, להקדים ולקדש ולסעוד את סעודת ליל שבת עוד לפני תפילת ערבית בתנאי שתחילת הסעודה תהיה חצי לפני צאת הכוכבים.