בס”ד.

שאלה: כלה שהיה לה חופת נדה, וחל ליל הטבילה בשבת חתן, האם יכולה לטבול לכתחילה עם
איפור, או שיש פתרון אחר.

תשובה:כתב מר”ן השו”ע )סימן קצח סעיף יז( את דברי הרשב”א, בזה”ל, צבע שצובעות הנשים
על פניהן וידיהן ושער ראשן, אינו חוצץ. וכן מי שהוא צבע וידיו צבועות אינו חוצץ. עכ”ל. ומבואר
שכל שהוא לנוי אינו חוצץ, וידוע מה שנחלקו הפוסקים האם הוא דוקא שאין ממשות, או אפילו
שיש בו ממשות, כמבואר בב”ח ובט”ז שם. ומר”ן הטה”ב )חלק ג עמ’ כח-כט( העלה שכל שנעשה
לנוי אינו חוצץ אפילו יש בו ממשות, ואם אין בו ממשות אז אפילו אינו לנוי אינו חוצץ, וכגון, מי
שנתפחמה ידו נעשה עליה כמין צבע שחור משחרות הקדירה אי נו חוצץ, מפני שאין בו ממש,
ולכתחילה יותר טוב להעבירו עד כמה שאפשר על ידי רחיצה בסבון. ובטהרת הבית )שם הלכה ז(
כתב שאודם שפתיים מן הדין אינו חוצץ, מפני שאין בו ממש, ונון לכתחילה להסירו . ע”ש.
והיום כולם טובלות ללא איפור וכך ההוראה התפשטה שהטבילה נעשית לכתחילה ללא איפור,
על האשה להסיר את האיפור מפניה, אך בנידוננו שאם הכלה תטבול ללא איפור ולא תוכל
להתאפר בשבת, כי כל כלה לא תסתפק באיפור מינימלי של פודרה וכיוצא בו בדברים המותרים
בשבת, אלא כלה רוצה להתאפר כדרך הכלות, ולכן יגרם בושה גדולה מחמת האורחים, ואין הכי
נמי שאם זה שבת חתן מצומצמת רק עם בני המשפחה הקרובה, אפשר לטבול ללא אי פור,
ותתאפר באפור המותר בשבת, אך במקרה שיש עוד אורחים נראה שאפשר להקל לטבול עם
איפור, אך היא צריכה לברר אם “הרימל” אמיד במים וש לא יידבק שום כתמים על גבי העור,
כמבואר בספר אבני שהם)עמ’ תתסב( ורק כך יהיה מותר לטבול עם איפור ושלא יצא שכרו
בהפסדו, שגם התאפרה בצורה נאה אך גם נמרך האיפור ולא עלתה לה טבילה, והוא הדין באודם
שמניחות הנשים בשפתיים שצריך שיהיה אמיד, כי אם הוא לא אמיד, היא תקפיד שה אודם לא
יימחה ועלולה לקפוץ את שפתיה, דבר שעלול לפסול את הטבילה.
ואולי יש לשקול להתיר לטבול מבעוד יום, ממשך סמוך לשקיעה וישאר לה כמה דקות שהיא
תוכל להתאפר, עד השקיעה, ותצא מבית הטבילה לאחר צאת הכוכבים.
העולה מן האמור: כלה שהיה לה חופת נדה, וחל לה הטבילה בליל שבת שהוא שבת חתן, יכולה
לטבול בליל שבת עם איפור אמיד ועל הבלנית היקרה יש מצוה לאפשר לה לטבול, ולא להתייחס
אליה כמו זמן רגיל. וכי ום שיש איפור הכשר של שבת צריך לבדוק אם זה מסתדר לאותה כלה.
אברהם חזן.