בס”ד.
שאלה: אדם שראה דם על הברית קודש לאחר קיום מצות עונה, האם האשה טמאה או לא, והאם יש חילוק אם יש לה התקן תוך רחמי או לא.
תשובה: במסכת נדה (דף נז:) מבואר שהרגשת שמש ובדיקת עד דינם שווה, דאמרינן שמא הרגישה, וחשבה שזה הרגשת שמש או עד. וידוע שנחלקו הפוסקים בדברי הגמרא, כמבואר בכרתי ופלתי (סימן קפג) ועוד, ולהלכה נקטינן שאם ראתה בבדיקת עד, טמאה מספק דאורייתא כמבואר בטהרת הבית(חלק א עמ’ יח).
והנה כתב הרמ”א (סימן קפז סעיף א) גבי דין של רואה מחמת תשמיש, שאם מצא דם על העד שלו ג’ פעמים מיקרי רואה מחמת תשמיש. וכתב הש”ך (ס”ק ד) דבכה”ג אפילו מצאה זמן מופלג אחר התשמיש, מקרי רואה מחמת תשמיש. ועיין בפת”ש (ס”ק ג) שכתב בשם הפנים יפות (חלק ב סימן קכז) שכל זה מיירי בעד שלו שהוכן לקנח בו אחר תשמיש, וקינח בו את עצמו .ע”ש. והוא הדין שראה ממש על בשרו או שקינח בנייר טישו וראה דם, דלא שייך כתמים באיש, אלא אם כן אנו יודעים שיש לו חולי שיוצא לו דם עם הזרע, שבמקרה כזה יש לדון האם נתלה שדם זה בא ממנו כמבואר בשו”ע (סימן קצ סעיף כ) במי שרגיל לצאת ממנו דם דרך פי האמה ובשעת תשמיש נמצא בעד האשה שתולה בבעלה .ע”ש. ומבואר בטהרת הבית (חלק א עמ’ תמא) שכתב “שאף על פי שדם נמצא על ידי בדיקת עד, שלא רק שהאשה קינחה את עצמה היא טהורה, אלא אפילו אם עשתה בדיקת עד, היא טהורה ולא אמרינן שהדם בא אולי בהרגשה וחושבת שזה לא הרגשה, היות ויש לנו במה לתלות תלינן שהדם בא מחמת הגבר שיש לו חולי שיוצא ממנו דם.
ואם באמת אין שום חולי, אין במה לתלות, והאשה טמאה בדם כל שהוא, ולכן העצה היעוצה, שהגבר לא יסתכל כלל לא על גופו ולא על הנייר או המגבת שהוא מקנח, כי האשה בחזקת טהרה ואין מה להכנס לספקות.
ואם יש לאשה התקן תוך רחמי, אם היא יודעת בבירור שההתקן עושה בעיות של כתמים או שההתקן חדש אצלה שידוע שבחודשים הראשונים עשוי שיהיה דם מחמת ההתקן ודינו כדם מכה, כמבואר באבני שהם(סימן קפז).
ולפעמים יש מקרים, שהגבר רואה מראה ואינו יודע אם זה דם או סתם הפרשה שהיתה לאשה, האשה טהורה, מטעם ספק ספיקא, שמא המראה טהור, ושמא בדיקת עד אינה הרגשה.
העולה מן האמור: אם הגבר ראה דם על הברית קודש ואין לה התקן או פצע, האשה טמאה.
ואם היה לה התקן תוך רחמי, שיודעת שיש לה כתמים רבים או שההתקן עצמו גורם לה וראה הבעל דם האשה טהורה.
