בס”ד

שידוך האח הצעיר קודם למבוגר

שאלה: האם מותר לאח הצעיר להשתדך לפני האח הגדול.

תשובה: שאלה זו מצויה מאד בדורנו. אך לפני שאני מתחיל במאמר זה רצוני להעתיק מה שפורסם השבוע בגליון מרוה לצמא (שבועון לבית היהודי פרשת שלח עמ’ 9) בשם הגאון ר’ חיים שמרלר שליט”א, שמסתובבים בינינו אלפים רבים שמצפים לישועה, שאין בית שלא נמצא בו אחד מהקרובים הזקוק לישועת ה’, ואמרו כמה מגדולי ישראל שמדובר בצרה הציבורית הגדולה ביותר שבדור, ע”כ.
כולנו רואים מסביבנו שיש אנשים שנראים “תקועים” ח”ו בענייני שידוכים ושנפגשים אך חוזרים לביתם, שזה לא זה, ולכל אחד יש סיבה שנראית מוצדקת למה הוא או היא הורידו את השידוך.
ואנחנו מהצד אומרים בלבנו חבל שהורידו, אפשר לכתוב על נושאים אלו ספרים שלמים, ובאמת שנכתבו, ספרים נפלאים איך עוברים את תקופת הקושי של אנשים שנתעכבו מלהתחתן, רק מה שאפשר אולי להוסיף שיש לזכור ב’ דברים.
הראשון הוא, שעלינו להשתדל בלי סוף עבור כל אחד ואחת שבאמת יהיה להם שידוך טוב ולשמוע אותם ולייעץ להם ולחזק אותם ולרומם אותם, ולא לפחד להציע שידוך, אפילו אם שהצענו להם בחורים או בחורות השידוך ירד, והם לא רוצים לשמוע, לא להפסיק להציע להם.
הדבר השני שיש לנו לזכור, שהוא ‘מה’ אשה לאיש’ שהרי מוזכר גם בתורה וגם בנביאים וגם בכתובים (מו”ק יח:). שכמה שנשתדל ה’ יתברך הוא הקובע, לכן גם אם לא הצליח דרכנו, אין מה להתייאש, ה’ יתברך אחראי על הנשמות האלו.
רק מה שבאמת כואב, הוא, שיש בחורים ובחורות שהגיעו לגיל קצת מבוגר ולא נשארים ברמה הרוחנית שהיו נמצאים בעודם צעירים, לאט לאט יורד החשק ללמוד, כי איך בחור בן 25 ישאר בישיבה עם בחורים צעירים ממנו, ונפתח להם העינים, לכל מיני כיוונים ופיתויים.
וכן בצד השני, בחורות שעוד לא נישאו בעודם בסמינר, יוצאות לשוק העבודה, והזמן עושה את שלו שבחורות טובות נהיות פתוחות ונחשפות לכל מיני מושגים שהם לא שייכים לעולמנו כלל, ואין צריך לומר שמחליפות מפלאפון כשר לפלאפון לא כשר, כי אין לה מסגרת שתחזק אותה, כל החברות שלה התחתנו.
על דבר כזה צריך לבכות, מה עם הדור הבא שהולך להיות.
לכן שיש בתוך בית אחד שני אחים, אחד מבוגר ואחד צעיר, יש שאלה האם מותר לבן הצעיר להשתדך לפני המבוגר. ופשוט שהיה הכי רצוי שכל אחד יתחתן בזמנו.
יסוד ההלכה הוא, אם הפסוק (בראשית כה, כו) “לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה”, שייך גם בשני בנים או לא.
הנה בשו”ת מהרש”ם (חלק ג סימן קטו) כתב ד”לא יעשה כן במקומנו” לא שייך רק בשתי בנות, מה שאין כן בבן ובת, שהבן מצווה על פריה ורביה, ולא הבת, ע”ש. וכתב על זה בליקוטי מנחת יצחק (להגר”י וייס, פסקי הלכה נישואין הלכה ז) שנראה שהוא הדין שני אחים, אף שהגדול מצווה גם כן, מכל מקום אין לדחות חיובא דידיה משום אחיו, היכא שלגדול לא איסתייעא מילתא עוד לזיווג הגון, ומטעם שאיסור זה ש”לא יעשה כן” לא הוי רק בכלל נימוס ודרך ארץ, ונדחה משום “שארית ישראל לא יעשו עולה” (צפניה ג, יג). כמו שכתבו התוספות (קידושין נב. ד”ה והלכתא), מכל שכן לפני מצות עשה של פריה ורביה.
ועיין בספר כאייל תערוג (שידוכין ונישואין עמ’ טו) שנשאל מרן הרב שטיינמן זצ”ל האם לשמוע להצעות לאח הצעיר לפני האח המבוגר, אמר, שהיות וגם האח הצעיר חייב בפרו ורבו, אחיו לא יכול לעכב בעדו, אך בכל זאת הורה לשואלים שיבקשו רשות כדי שלא יגיעו לשנאה, אך אם האח המבוגר מתעקש אין חייב להמתין, ויש לומר לאח המבוגר שיוותר וגם יזכה.
ולכאורה כל זה נסתר ממה שכתב הש”ך (יו”ד סימן רמד ס”ק יג) שכתב שאין להשיא את האח הקטן לפני הגדול, ע”ש.
אך כבר כתב הסטייפלער זצ”ל בספר תולדות יעקב (עמ’ שלז) בשם החזון איש שמה שנאמר בש”ך שאין להשיא את האח הקטן לפני הגדול, הכוונה היא שחיוב הקדמת הגדול מוטלת על האב, אבל על האח הצעיר אין כל איסור ושום קפידא בדבר, ומותר לו להנשא כשלאחיו הגדול קשה בשידוכים, והצעיר מתבגר, וכן הורה החזון איש שאין קפידא להשיא בת צעירה לפני בן המבוגר ממנה. והו”ד בנטעי גבריאל (שידוכים ותנאים פרק ט עמ’ קלב).

העולה מן האמור
מותר לאח הצעיר להשתדך לפני האח המבוגר, אך יבקשו את מחילתו. ובזכות שהאח המבוגר יוותר, יזכה גם הוא להקים בית נאמן בישראל.