שאלה:
האם מותר לבעל להשים דברים או לגעת בשמיכה שאשתו מתכסה בה, בשעה שהיא בימי איסור? וכן מה הדין בשעת הצורך במקום חולי וכדו’ או הדחק?
תשובה:
אסור להשים שום דבר או לגעת בשמיכה שאשתו מתכסה בו, כשהיא בימי איסור, וכן אסור להרים עגלת תינוק ביחד או להסיע אותה כשהיא בכיסא גלגלים, אבל במקום הדחק אפשר להקל, שהוא יסיע אותה בכיסא גלגלים או להרים איתה עגלת תינוק, ויש אומרים שגם בשעת הדחק צריך שיעשו בשינוי.
מקורות:
הב”י בסימן קצה הביא בשם מחזור ויטרי שכתב, שרש”י הקדוש היה נזהר מליתן מפתח מידו לידה,
ונחלקו הפוסקים בטעם הדבר, הב”י כתב שהבעיה שמא יגע בה, והרשב”א כתב שבהושטה יש קירוב דעת וחשש להרגל עבירה. הש”ך בסימן קצה סעיף ב’ (ס”ק ג) כתב, שאסורים להושיט מיד ליד גם דבר ארוך.
ולמדו מזה האחרונים, מנחת יצחק (ח”ז סימן סט) שלומדים מדין זה שאסורים גם להרים משא כבד ביחד, שמא יגעו זה בזה, וכן כתבו עוד אחרונים.
אבל בשעת הדחק, יש שכתבו שמותר להרים ביחד משא כבד מפני שסומכים על שיטת הרמב”ם שמותר להושיט מידו לידה, וכן את הפוסקים שהסבירו שרש”י אסר על עצמו ממידת חסידות, אבל מדינא מותר, וכן כתב בספר דרכי טהרה, וכן פסק בספר טהרת הבית (ח”ב עמ’ צא) ומבואר מדבריהם שאין צריך שינוי בשעת הדחק, ויש ראיה לדבריהם כי הש”ך מביא מקור לאיסור הושטה מרבינו ירוחם שכתב: ונכון להחמיר שלא להושיט מידו לידה, משמע שזה חומרא, ואפשר להקל בשעת הדחק.
בשו”ת תשובות והנהגות כתב שבשעת הדחק יכולים להרים ביחד וכו’ אבל שיעשו שינוי לזכרון שלא יגעו אחד בשני וכן כתוב בשו”ת ציץ אליעזר שיעשו שינוי.
