בס”ד
שאלה: אלו נשים לא חייבות בדיקה בעונת פרישה.
תשובה: כתב מרן השו”ע (סי’ קפד סעיף ט) וז”ל “שאר נשים צריכות בדיקה כשיגיע הווסת עבר הווסת ולא בדקה ולא הרגישה טהורה בלא בדיקה, ויש אומרים שאסורה עד שתבדוק אם יש לה ווסת קבוע או שהוא יום ל’ אע”פ שאינו קבוע.” עכ”ל.
והטעם שצריכות נשים רגילות בדיקה בעונת הווסת הוא כדי לברר ולדעת אם רואה דם או לא, משום דחזקה יוכיח בזמנו בא, ואף שווסתות דרבנן חיישינן שאולי תראה בעונה שלה, ולכן צריכה בדיקה כדי לברר אם יורד לה דם מן המקור או לא,
וכן מבואר בט”ז (ס”ק יב) שטעם הבדיקה שעושה האשה לאחר שעבר הוסת דקיימא לן שהיא מועילה, דלא אמרינן שמא נפל דם לארץ בזמן הוסת .ע”כ. ומבואר שהטעם של בדיקה בעונת של מבדיקה בעונת הוסת הוא בירור שמא תראה דם מן המקור וע”ע בשש”ה שגם מבואר כך בדבריו, וכ”כ בספר שיעורי טהרה( עמ’ תקעא).
והנה ידוע שנחלקו הפוסקים האם בכלל אשה חייבת לבדוק את עצמה בעונת הוסת וכגון בעונת יום החודש ויום הפלגה, שמלשון מר”ן הב”י (סימן קפד ד”ה וכתב עוד) שכתב בשם הרשב”א “אבל אם יש לה וסת שאינו קבוע והוא לפחות משלושים יום אינה צריכה בדיקה ביום הוסת ומיהו ביום שלושים אסורה עד שתבדוק, דכל שלא נקבע לה וסת אחר הוי יום שלושים כוסת קבוע .עכ”ל. משמע שאין צריך בדיקה בעונת הוסת.
אמנם מלשון השו”ע (שם) שכתב שאר נשים צריכות בדיקה כשיגיע הוסת, משמע שבכל עונה שצריכה לפרוש צריכה בדיקה, וכ”כ הפרישה (סימן קפד ס”ק יח) וכ”כ בטהרת הבית (חלק א סימן ג הלכה ב) וכן הוא המנהג שבכל עונה שצריך לפרוש צריך לבדוק הלא המה בספרי הפוסקים.
ונכון שבספר פרדס רימונים (סימן קפד מקשה זהב ס”ק יב שפתי חכם ס”ק כב ) פסק שאין “חיוב” לבדוק בעונת פרישה שלא מצאנו בראשונים בהדיא שחייב לבדוק, ומה שכתב הפרישה לחייב הוא רק מדיוקים, וסייע לדבריו מדברי הרמב”ן, ע”ש. ומכל מקום מכיון שההוראה נתפשטה שכן צריכה לבדוק את עצמה בכל עונה שצריכה לפרוש נראה שאין להקל אלא אם כן יש סיבה כגון שאינה יכולה לבדוק את עצמה מחמת פצע או מחמת כתמים שידוע שאינם מחמת הוסת, ובדיקה זו אינה יכולה לברר אם יש לה דם מן המקור, היות שיש לתלות את מה שרואה בכתמים אלו ולכן אף אם תבדוק את עצמה לא נדע בבירור שדם זה הוא מן המקור מחמת הוסת.
ובאמת שכאשר חשבתי כן מצאתי בספר אבני שהם להגר”מ פנירי שליט”א (סימן קפד סעיף ט) שהעלה להקל באשה שאין לה וסת קבוע והגיע עונת פרישה של יום החודש או עונת הפלגה שלא צריכה בדיקה אם סובלת מרגישות באותו מקום, וכל שכן אם יש לה מכה מבוררת, וכן במקרה שיש לאשה “התקן” שאינה צריכה בדיקה, ודי שאומרת שלא הרגישה ביציאת הדם.
אלא שיש לברר האם במקרים שכתבנו או באשה שיש לה כתמים או “התקן” האם נוכל לפטור אותה מבדיקה של עונה בינונית או לא.
ידוע ומפורסם מחלוקתם של רבותינו הראשונים האם צריך לפרוש מהאשה בעונה בינונית. שכתב הר”ן(שבועות ה ע”א ד”ה וגרסינן) בשם הרי”ף והרמב”ם שאין דין עונה בינונית כלל, וכן כתב המגיד משנה, וכן מובא בהגר”ז (סימן קפט קונטרס אחרון ס”ק א) שכן דעת הרא”ה והראב”ד. ע”ש. אמנם דעת הרשב”א והטור הו”ד בב”י(סימן קפד סעיף ט קפט סעיף ד) שיש דין עונה בינונית ודינה כוסת קבוע. וכן נראה שדעת מר”ן השולחן ערוך.
אלא שיש עקולי ופשורי בדעתן של מר”ן השו”ע איך לדון דין עונה בינונית ונבאר בקצרה.
הנה מר”ן השו”ע (סימן קפד סעיף ט) כתב וז”ל, עבר הוסת ולא בדקה ולא הרגישה טהורה בלי בדיקה, ויש אומרים שאסורה עד שתבדוק שאסורה עד שתבדוק אם יש לה וסת קבוע או שהוא יום שלושים אע”פ שאינו קבוע. עכ”ל. ופי הכלל המסור בידינו בדין סתם ויש הלכה כסתם, ולפי זה מבואר שאף שצריכה לבדוק בעונה בינונית, אם לא בדקה מותרת ללא בדיקה והטעם היות שוסתות דרבנן, חכמים הצריכו בדיקה בעונת פרישה משום דאורח בזמנו בא, אך אם בדיעבד לא בדקה ולא ראתה לא אמרינן היה ונאבד, אך מלשון השו”ע (סימן קפט סעיף ד) שכתב, וסת קבוע אע”פ שעברה עונתה ולא הרגישה אסורה לשמש עד שתבדוק ותמצא טהורה, אבל וסת שאינו קבוע יון שעברה עונתה מותרת ועונה בינונית דינה כוסת קבוע. ע”כ. ומבואר איפכא ממה שכתב בסימן (קפ”ד סעיף ט) ובדברי השו”ע הללו עמדו הפוסקים.
הנה השולחן גבוה(סימן קפט ס”ק ט) תמה על מר”ן שסותר את עצמו והניח בתימה וידוע מה שכתב מר”ן הטהרת הבית (חלק א עמ’ קלז בנד”מ) וכן ביביע אומר (חלק ו יו”ד סימן טז) שמר”ן חזר בו בסימן קפט מסימן קפד, ושכן הסכימו התפארת צבי ועוד. והן אמת שיש להבין למה מר”ן השוחלן ערוך עזב את דברי הרי”ף והרמב”ם ופרט בוסתות דרבנן,וראיתי שעמדו בזה תלמידי חכמים הרה”ג הרב משה פרזיס שליט”א (סימן עו) וכן הרה”ג הרב דניאל שלמה עובדיה בספרו אמרי טהרה (סימן יב) עיין שם בתירוציהם. ועל כל פנים העיקר הוא כדברי הטה”ב, שגם אם עבר עונת הוסת תעשה בדיקה.
ונחלקו הפוסקים מה הטעם שמועיל הבדיקה אחר העונה, הלא מבואר בגמרא (נדה ג:) שכותלי הרחם לא מעמידים דם, וכבר נתבאר לעיל דברי הט”ז (ס”ק יב) שמועיל בדיקה לאחר זמן ולא אמרינן שמא נפל לארץ בזמן הוסת .ע”כ. ובשיעורי שבט הלוי (שם ע”ד הט”ז ס”ק יב) עמד בשאלה, דמאי מהני הבדיקה לאחר כמה ימים כדי לברר שלא ראתה ביום וסתה ודלמא נפל, וביאר כדברי החוות דעת, שאפילו לסוברים שאסורה עד שתבדוק אמרינן ממה שלא הרגישה ודאי שלא ראתה ואין לחוש שנפל דאי חיישינן שראתה לא הוה מהני אלא בדיקה מיד. ע”כ. ולכן הבדיקה, היא בדיקה חדשה שמא ראתה עכשיו.
אמנם הפרדס רימונים (מקשה זהב ס”ק יב) שסובר שבדיקה לאחר שעבר העונה הוא מטעם קנס כדי שלא תזלזל בה ותעקור תקנת בדיקה ולמד כן מדברי הרמב”ן בחידושיו לנדה (דף טז .) ע”ש.
והשתא נבוא לנידוננו באשה שיש לה במשך כמה ימים כתמים לפני עונת פרישה במשך כמה ימים ויודעת שהכתמים הם מחמת גלולות שנוטלת או מחמת “התקן” או מחמת שהיא מניקה ויש לה תופעות של כתמים מחמת שינוי בהנקה ושליטת הורמונים בגופה, ויודעת שאם תעשה בדיקה תטמא את עצמה, נראה שיש לפוטרה מן הבדיקה משום שכל הטעם של הבדיקה שנוכל לברר אם יש דם מן המקור, ובמקרה כזה אין שום בירור וראיה לדבר ממה שכתבו הפוסקים לחלוק על דברי החוות דעת אודות אשה שבדקה בשעת וסתה ונאבד העד, שדעת החוות דעת שאסורה לבעלה.
אך בטהרת הבית (חלק א עמ’ קלח) הביא פוסקים שחלקו על דבריו ומהם המהר”ש ענגיל (חלק ד סימן מט) שכתב דלא מיבעיא לשיטת הרי”ף והרמב”ם שאם עברה עונת הוסת ולא בדקה אינה צריכה בדיקה כלל, שבודאי אם נאבד העד טהורה, אלא אפילו להסוברים שצריכה בדיקה, יש לומר דהיינו משום “דאפשר לברורי” אבל אם בדקה ונאבד העד, יש לומר שטהורה היא שכיון שאי אפשר לברר יותר סמכינן אחזקת טהרה שלה. ע”כ. ואנו נאמר כן לנידוננו שמלבד שלפי הרי”ף והרמב”ם לא צריכה בדיקה אם עברה העונה היות שאי אפשר לברר שהדם שיהיה הוא מן המקור מחמת הוסת.
וכן מבואר בכסף משנה(פרק ח מהלכות איסורי ביאה הלכה יד) בשם הרשב”א בדין הרואה מחמת מכה שאף בעונת וסתה לא חיישינן, משום דליכא למיקם עלה דמילתא ואין דנין אפשר מאי אפשר .ע”כ. וע”ע בב”י (סימן קפז סעיף ה ד”ה ומה). והוסיף שם הטהרת הבית בשם הפוסקים שכמו שיש חזקה אורח בזמנו בא, כמו כן יש חזקה בנשים ששופעות דם בשעת וסתן, ואם אינה שופעת כדרכה, מסתמא לא בא האורח .ע”כ. ומינה לנידוננו שידוע שהאשה הזו סובלת מכתמים מרובים או מחמת התקן או שנוטלת גלולות ויודעים שהדם בא מחמתן, ואם תעשה בדיקה אי אפשר למיקם עלה דמילתא אפשר לפוטרה מבדיקה ובפרט שאפשר לצרף את שיטת הרי”ף והרמב”ם שאין דין עונה בינונית.
ולכן אשה שיש לה התקן או נוטלת כדורים ויש לה כתמים לפני עונה בינונית אינה חייבת בבדיקה וטוב שתעשה קינוח חיצוני בנייר טואלט כדברי הרמב”ן.
העולה מן האמור:
א. אשה שיש לה כתמים רבים בימי טהרתה וכגון, אשה הנוטלת גלולות ורואה מחמתן כתמים והגיע עונת וסתה, אף שצריכה לפרוש מבעלה אינה חייבת בבדיקה בעונת הוסת בין אם זה פרישה של עונת יום החודש או יום ההפלגה אן עונה בינונית.
ב. וכן אשה שיש לה התקן תוך רחמי והוא גורם לה בעיות של דימומים אינה צריכה בדיקה בעונת פרישה.
ג. אשה שיש לה פצע שמוציא דם אינה צריכה בדיקה.
