שאלה: נשאלתי ע”י זוג שאינם יכולים להרות כדרך כל הארץ, והרופאים הציעו להם הפריה חוץ גופית. האם הדבר מותר על פי ההלכה?

תשובה: לכתחילה יש לנסות ולמצוא את כל האפשרויות האחרות שאינן מצריכות הזרעה והפריה מלאכותית.

אך במקרה בו לא נותרה ברירה וזהו המוצא האחרון, ניתן בלב שקט לסמוך על הפוסקים המתירים הפריה מלאכותית.

בנדון כבד זה דנו רבים מהפוסקים האחרונים.

הבעיות העיקריות הן כדלהלן :

1. על מנת להפרות יש צורך לקחת זרע מן הגבר. וקיים חשש שדבר זה בגדר הוצאת זרע לבטלה. בייחוד מחמת כך כי מבודדים במעבדה אך ורק תאים בודדים להפריה.
2. מכיוון שההפריה אינה נעשית ברחם ולא בדרך פריה ורביה רגילה,  האם בכלל יש בזה גדר של פריה ורביה. והאם בעל הזרע ובעלת הביצית נחשבים כאביו ואמו.
3. מעבר לבעיות ההלכתיות העקרוניות, קיים חשש של בלבול ותערובת כפי שלצערנו כבר קרה לא אחת. תקלות שונות היו למשל בבית חולים אלישע בחיפה. מדיקל סנטר בהרצליה. ומעל כולם המחדל של אסותא שהתפרסם בראש כל חוצות. אם אלו רק התקלות המפורסמות, קשה שלא לחשוב כמה תקלות לא התפרסמו. כך שלא בהכרח העובר יהיה מהביצית של האם והזרע של האב.

אמנם, איני כדאי להכניס ראשי בין ההרים, אך לא אמנע עצמי מלהעלות על הכתב מעט מזעיר, בקצירת האומר. ובפרט אם אוכל לסייע ולו במעט לבעלי לב נשבר ונדכה.

הן אמת כי בעודי עומד ומשמש לפני מו”ר מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי זצוק”ל  לא אחת הביע את מורת רוחו מהזרעות מלאכותיות בכל אופן שהוא. ואף התבטא כי גובל הדבר בחשש ממזרות. וכפי שהוברר שנים לאחר מכאן.

וזכורני כאשר הגיעו אליו זוגות מאותגרי פוריות, ושאלו האם לעשות הפריה באופן כזה או אחר, סירב לתת להם היתר להפריה או הזרעה.

ברוחו הגדולה ובראותו שברון ליבם, נוהג היה לעודדם ולברכם שלא יזדקקו לכך. וברוך ה’ התקיים בו “כפי תהיה” “ויגזר אומר ויקם”. וזכו להיבנות כדרך כל הארץ.

אך מעת חשכו המאורות ואין לנו נביא, לא נוכל להותיר את שבורי הלב לאנחות. ונחפש נתיבות לטעת תקוות, ויזכו בקרוב להיבנות. בבנים ובנות צדיקים וצדקניות, עוסקים בתורה ובמצוות.

לגבי הבעיה הראשונה יש לדון האם כאשר מטרת הוצאת הזרע היא להפריה , אך הדבר לא נעשה בדרך ביאה, האם יש בזה שכבת זרע לבטלה.

כנראה כי עיקר הבעיה אינה בהפסד הזרע, הן גם בביאה רגילה אין כל הזרעונים נקלטים וחלקם הגדול הולך לאיבוד.

אך עצם הוצאת הזרע שלא בדרך ביאה , הוי חשש של מקשה עצמו לדעת.

אך כבר נמצאו היתרים מסויימים לנצרכים לכך . כגון הפתרון של קונדום הלכתי. המאפשר לאסוף זרע בביאה רגילה.(1)

לגבי הנקודה השניה האם הפריה כזו מתייחסת אחר האב והאם נחלקו בעניין הפוסקים יש שסברו כי אין כלל יחס לבעל הזרע או הביצית(2)

יש שכתבו בדיוק הפוך , שהכל מתייחס להורים אף שלא בדרך ביאה(3) יש מי שלא הכריע ונטה לומר דרק לחומרא נחשב כבנם(4) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל הכריע בדעתו הגדולה כדיעה השניה(5), כל זה בהנחה שידוע בוודאות שההפריה היתה מביצית של האם הזו והזרע של האב המסויים. וכאן אנו נוגעים בבעיה השלישית שלצערנו עלתה לכותרות בזמן האחרון. הוכיחה כי חכם עדיף מנביא. וכל שאמרו אכן אירע. זוגות הרו וילדו ילדים לא להם.

וברוך ה’ איכשר דרא ובימינו יש ארגונים העוקבים אחר התהליך ומשגיחים עליו מתחילה ועד סוף בפיקוח קפדני.

והעולה למסקנה: לכתחילה יש לנסות ולמצוא את כל האפשרויות האחרות שאינן מצריכות הזרעה והפריה מלאכותית. אך במקרה בו לא נותרה ברירה וזהו המוצא האחרון, ניתן בלב שקט לסמוך על חבל הפוסקים המתירים הפריה מלאכותית. אך חובה לעשות את התהליך אך ורק בליווי ארגון המעניק מטריה הלכתית וכשרותית ומלוה את הזוג לכל אורך התהליך. כגון ארגון בוני עולם, או דורות, או פועה.

יצחק פריי

מו”צ בבית וגן

רב משיב בבתי ההוראה שערי הלכה ומשפט . שלמות המשפחה.

וחבר בית הדין דרכי הרמ”א.

הערות

1. אף לאוסרים קונדום רגיל בכל מקרה

2. כך כתב הרב משולם יששכר הורוביץ מסטניסלב בספרו שו”ת בר ליואי חלק אבן העזר בסימן א

3. כמופיע למשל בבית שמואל אבן העזר סימן א ס”ק י

4. כפי שכתב החיד”א בברכי יוסף באבן העזר סימן א אות יד

5. בשו”ת יביע אומר חלק ב אבן העזר סימן א אות ג.