בס”ד
אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת מְצֹרָע
זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן.
רָשִׁ”י הַקָּדוֹשׁ: “זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע וְגוֹ'” – (מְגִלָּה כא) מְלַמֵּד שֶׁאֵין מְטַהֲרִין אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה.
אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ: נִרְאֶה לְפָרֵשׁ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לִהְיוֹת שֶׁהַצָּרַעַת כְּפִי הַטֶּבַע תְּכוּנָתוֹ תִּתְהַוֶּה מְעַפְּשׁוּת וְזִהוּם הַגּוּף וְתִגְבֹּרֶת הַמָּרָה אֲשֶׁר תִּתְגַּבֵּר בָּאָדָם וְעוֹשָׂה רֹשֶׁם בִּבְשָׂרוֹ, וְדָבָר זֶה יְסוֹבְבֶנּוּ הָעִצָּבוֹן וְצָרַת הַלֵּב וְשִׁמָּמוֹן הַשֵּׂכֶל. וְהָרְפוּאָה הַטִּבְעִית לְזֶה הִיא הַרְחָקוֹת הָעִצָּבוֹן , וְעִנְיָנִים הַמַּרְחִיבִים לִבּוֹ שֶׁל אָדָם וּמְשַׂמְּחִים אוֹתוֹ.
וְהִנֵּה בְּבוֹא נֶגַע צָרַעַת עַל הָאָדָם יָכוֹל אָדָם לוֹמַר כִּי חֹלִי טִבְעִי הוּא אֲשֶׁר יִקְרֶה לְהָאָדָם, וּבֶאֱמֹר לוֹ כִּי הוּא זֶה בִּשְׁבִיל לָשׁוֹן הָרַע לֹא יַאֲמִין וְלֹא יַצְדִּיק הַדְּבָרִים, לְזֶה נִתְחַכֵּם אֵל עֶלְיוֹן וְצִוָּה שֶׁיִּסָּגֵר הַמְּצֹרָע בָּדָד יֵשֵׁב וּבְגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה, וּדְבָרִים אֵלּוּ הֵם כְּפִי הַטֶּבַע נֶגְדִּיִּים לִרְפוּאַת סִבַּת הַנֶּגַע וְאַדְּרַבָּה יוֹלִידוּ הַנֶּגַע מֵחָדָשׁ, וְכַאֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם שֶׁהֲגַם שֶׁעָשָׂה דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם נֶגְדִּיִּים אַף עַל פִּי כֵן עַל יְדֵי שֶׁהִרְהֵר תְּשׁוּבָה וְהִתְוַדָּה חַטָּאתוֹ כִּי בַּעֲוֹנוֹ אֲשֶׁר פָּשַׁט לְשׁוֹנוֹ גִּלָּה הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ וְיָשׁוּב מֵחַטָּאתוֹ וִיטַהֵר לְשׁוֹנוֹ וְיִרְאֶה כִּי הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ בְּזֶה יֶדַע וְיוֹכִיחַ הוֹכָחָה בְּרוּרָה שֶׁלֹּא בָּא לוֹ הַנֶּגַע אֶלָּא לְצַד שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרַע, וְהוּא אָמְרוֹ זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רַע, וְהַכָּרַת הַדָּבָר וְהוֹכָחָתוֹ בְּיוֹם טַהֲרָתוֹ, שֶׁהֲגַם שֶׁעָשָׂה דְּבָרִים נֶגְדִּיִּים לְחוֹלָיו כַּנִּזְכָּר אַף עַל פִּי כֵן נִטְהַר, בָּזֶה יֵדַע כִּי תּוֹרַת לְשׁוֹנוֹ הָרַע הוּא זֶה וְלֹא מִקְרֶה הַטִּבְעִי כְּחוֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבוֹת אָוֶן וְיִשְׁמֹר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ, וְהוּא מָה שֶׁגָּמַר אֹמֶר נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ פֵּרוּשׁ מִן הַצָּרוּעַ בָּאָה רְפוּאָתוֹ שֶׁשָּׁב וְרָפָא לוֹ:
שׁוֹאֵל אוֹר הַחַיִּים מַדּוּעַ הַתּוֹרָה הֶאֱרִיכָה
כָּל כָּךְ וְתֵרֵץ כִּי הַצָּרַעַת בְּאֹפֶן טִבְעִי בָּאָה מִדִּכָּאוֹן. וּמִמֵּילָא,הַתְּרוּפָה הִיא לִהְיוֹת בֵּין אֲנָשִׁים וְלַעֲשׂוֹת דְּבָרִים מְשַׂמְּחִים.
וְלִכְאוֹרָה מָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּתוֹרָה הָרְפוּאָה, בְּדִיּוּק הָפוּךְ מִכָּךְ.
אֶלָּא שֶׁזּוֹ הַהוֹכָחָה שֶׁזּוֹ מַחֲלָה רוּחָנִית.
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ
