בס”ד
אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת נָשֹׂא
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר “.
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְגו’: הִקְדִּים שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר, לְצַד הֱיוֹתוֹ בֶּן תּוֹרָה הוּרַם שִׁבְטוֹ וְקָדַם לִרְאוּבֵן הַבְּכוֹר, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא גַּם זְבוּלוּן הַמַּחֲזִיק בְּיָדוֹ לִלְמֹד דִּכְתִיב (דְּבָרִים לג) שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶךָ וְגוֹ’ יָשַׁב בְּצִלּוֹ וְקָדַם לִרְאוּבֵן:
הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר וְגוֹ’ נְשִׂיא יִשָּׂשכָר: הִקְדִּים הַזְכָּרַת שְׁמוֹ לְזִכְרוֹן הַנְּשִׂיאוּת, לַעֲשׂוֹת לוֹ גֶּדֶר הַמַּעֲלָה גַּם בְּלֹא חֲשִׁיבוּת הַנְּשִׂיאוּת, מָה שֶׁאֵין כֵּן כָּל שְׁאַר הַנְּשִׂיאִים שֶׁהִקְדִּים זִכְרוֹן הַנְּשִׂיאוּת לִשְׁמָם וּבִשְׁמוֹ הִזְכִּיר זִכְרוֹן הַתּוֹרָה וְאֶמְצָעוּת קִנְיָנָהּ, זִכְרוֹן הַתּוֹרָה נְתַנְאֵל נָתַן אֵ-ל עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מִשְׁלֵי ד) כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, אֶמְצָעוּת קִנְיָנָהּ בֶּן צוּעָר שֶׁאֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין, כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה (גִּטִּין נז.) אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל, וְאוּלַי כִּי לְצַד זֶה גַּם כֵּן הִקְדִּים זִכְרוֹן שְׁמוֹ לוֹמַר כִּי לְצַד הַמִּפְעָל הָרָשׁוּם בִּשְׁמוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ זָכָה לִהְיוֹת נָשִׂיא לִבְנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים:
שׁוֹאֵל אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ מַדּוּעַ נְשִׂיא יִשָּׂשכָר הִקְרִיב אַחַר נְשִׂיא יְהוּדָה. מַדּוּעַ לֹא נְשִׂיא רְאוּבֵן ?
עַל כָּךְ תֵּרֵץ כִּי שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר הָיוּ יוֹדְעִים תּוֹרָה וְלָכֵן הֻקְדְּמוּ.
וְלֹא הֵם בִּלְבַד, אֶלָּא אַף זְבוּלוּן שֶׁסִּיֵּעַ בְּיָדָם הֻקְדַּם וְהִגִּיעַ מִיָּד אַחֲרֵיהֶם.
וְאַחַר כָּךְ דִּיֵּק מַדּוּעַ כּוֹתֵב נִכְתַּב שְׁמוֹ – נְתַנְאֵל בֶּן צוֹעֵר. וְאַחַר כָּךְ נִכְתַּב הֱיוֹתוֹ נָשִׂיא לִבְנֵי יִשָּׂשכָר. הָפוּךְ מֵהַסֵּדֶר בַּנְּשִׂיאִים הָאֲחֵרִים ?
וְתֵרֵץ כִּי הָיְתָה לוֹ חֲשִׁיבוּת נוֹסֶפֶת מִצַּד עַצְמוֹ, עוֹד לִפְנֵי הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל הֱיוֹתוֹ נְשִׂיא יִשָּׂשכָר.
וְאָמַר כִּי בְּדֶרֶךְ רֶמֶז הֻזְכַּר בִּשְׁמוֹ אֶת עִנְיַן הַתּוֹרָה וְאֹפֶן קִנְיָנָהּ.
שֶׁכֵּן “נְתַנְאֵל” הַכַּוָּנָה “נָתַן קֵל”. הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַן לָנוּ ה’.
“בֶּן צוּעָר” הַכַּוָּנָה כִּי רַק מִי שֶׁמַּתִּיר עַצְמוֹ עַל לִמּוּדָהּ, זוֹכֶה לְקִנְיַן הַתּוֹרָה.
וּנְתַנְאֵל בֶּן צוֹעֵר מֵחֲמַת הֱיוֹתוֹ כָּזֶה, זָכָה לִהְיוֹת נְשִׂיא יִשָּׂשכָר.
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ
