בס”ד
שָׁלוֹם וּבְרָכָה
בְּעֶזְרַת ה’ יִתְבָּרַךְ יָחוּל הַשָּׁבוּעַ חַג הַפּוּרִים. חַג הַשִּׂמְחָה.
וּכְפִי שֶׁיָּדוּעַ מַאֲמַר הַגְּמָרָא מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה.
אֵיךְ נִתָּן לְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה?
שִׂמְחָה הִיא תְּחוּשָׁה פְּנִימִית , אֵיךְ נִתָּן לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ.
הַגְּרָ”א מִוִּילְנָה אוֹמֵר כִּי עַל מְנַת לְהָבִין מַשְׁמָעוּת מִלָּה, יְשַׁ לְּחַפֵּשׁ אֶת הַמּוֹפָע הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּהּ בַּתָּנָ”ךְ.
הַמִּלָּה שִׂמְחָה מוֹפִיעָה לָרִאשׁוֹנָה כַּאֲשֶׁר לָבָן נוֹזֵף בְּיַעֲקֹב עַל שֶׁבָּרַח : “לָ֤מָּה נַחְבֵּ֨אתָ֙ לִבְרֹ֔חַ וַתִּגְנֹ֖ב אֹתִ֑י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י ואֲשַׁלֵּחֲךָ֛ בְּשִׂמְחָ֥ה וּבְשִׁרִ֖ים בְּתֹ֥ף וּבְכִנוֹר”.
לָבָן אוֹמֵר לְיַעֲקֹב כִּי אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה רְצוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב,הָיָה מְשַׁלֵּחַ אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה.
דְּהַיְנוּ בְּרָצוֹן וּבְהוֹדָאָה עַל כָּךְ שֶׁבֵּית לָבָן הִתְבָּרֵךְ בִּגְלַל יַעֲקֹב.
הַמִּלָּה שִׂמְחָה מְבַטֵּאת כַּאֲשֶׁר הַלֵּב גָּדוּשׁ בְּרֶגֶשׁ וְהָרֶגֶשׁ יוֹצֵא הַחוּצָה.
אֵיךְ נִתָּן לְמַלֵּא אֶת הַלֵּב בְּרֶגֶשׁ בְּאֹפֶן כָּזֶה?
הַנְּקֻדָּה הִיא – לְהוֹדוֹת.
כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מוֹדֶה עַל מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוּא מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה.
בַּפָּרָשָׁה שֶׁעָבְרָה לָמַדְנוּ עַל מִין חַיָּה יִחוּדִית שֶׁנִּבְרְאָה בִּמְיֻחָד בְּאוֹתוֹ זְמַן . הַנִּקְרֵאת “תַּחַשׁ” שֶׁמֵּעוֹרָהּ נַעֲשָׂה הַכִּסּוּי לַמִּשְׁכָּן. וַעֲבוּרוֹ נִבְרְאָה.
חֲכָמִים מְסַפְּרִים כִּי עוֹרָהּ שֶׁל הַחַיָּה הַזּוֹ הָיָה בַּעַל גְּוָנִים רַבִּים וְיָפִים. אַךְ בְּמִצְחָהּ הָיְתָה קֶרֶן מְכֹעֶרֶת.
הַתַּחַשׁ נִקְרָא כָּךְ מִפְּנֵי “שֶׁשָּׂשׂ וְשָׂמֵחַ בַּגְּוָנִים שֶׁלּוֹ”.
לִכְאוֹרָה, אִם חַיָּה זוֹ נִבְרְאָה עֲבוּר הַמִּשְׁכָּן ,מַדּוּעַ לֹא יָכְלָה לְהִבָּרֵא רַק בְּעוֹרָהּ הַיָּפָה לְלֹא קֶרֶן מְכֹעֶרֶת בְּמִצְחָהּ. ?
מְבָאֵר הָרַב לֵוִין כִּי הַתַּחַשׁ לַמְרוֹת הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת בְּמִצְחוֹ, בָּחַר לְהַבִּיט עַל חֲצִי הַכּוֹס הַמְּלֵאָה וְלִשְׂמֹחַ בָּעוֹר הַיָּפֶה שֶׁלּוֹ.
הַיְּכֹלֶת לְהוֹדוֹת עַל הַטּוֹב, הִיא זוֹ שֶׁגָּרְמָה לְכָךְ שֶׁמֵּעוֹרוֹ יִקְּחוּ לְכִסּוּי הַמִּשְׁכָּן.
כְּכָל שֶׁנִּתְמַקֵּד בְּטוֹב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ וְנוֹדֶה עָלָיו, כָּךְ נִמְלָא אֶת לִבֵּנוּ בְּשִׂמְחָה.
עִקַּר הַטַּעֲנָה שֶׁל הָמָּן הָרֶשַׁע הָיְתָה כִּי יִשְׂרָאֵל כְּבָר מִתְעַיְּפִים מֵהַמִּצְווֹת . הֵם כְּבָר לֹא שְׂמֵחִים בְּמָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם.
לָכֵן גַּם הֱבִיאָם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לַסְּעֻדָּה הַמְּפֹאֶרֶת שֶׁעָשָׂה. עַל מְנַת שֶׁיָּחוּשׁוּ קִנְאָה בַּגּוֹיִים שֶׁיְּכוֹלִים לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת לְלֹא הַגְבָּלַת כַּשְׁרוּת. וִיכוֹלִים לְהִתְעַסֵּק בִּזְנוּת לְלֹא שׁוּם נְקִיפוֹת מַצְפּוּן.
בָּרֶגַע שֶׁהַיְּהוּדִים חָשׁוּ סוּג שֶׁל צַעַר וְחֹסֶר הוֹדָאָה עַל מַצָּבָם, אָז נִתְּנָה הָרְשׁוּת לְהָמָן לִגְזֹר אֶת הַגְּזֵרָה עַל הַיְּהוּדִים.
לְעֻמַּת זֹאת כַּאֲשֶׁר הַיְּהוּדִים קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַתּוֹרָה בְּרָצוֹן וּבְשִׂמְחָה, אָז נִצְלוּ.
חָזָ”ל מְסַפְּרִים כִּי מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי גָּזַר צוֹם בְּפֶסַח.
בְּאוֹתָהּ שָׁנָה לֹא נָחֹג בְּשׁוּשָׁן לֵיל הַסֵּדֶר. כֻּלָּם הָיוּ בְּצוֹם.
אָמְנָם טְעָמִים רַבִּים יֵשׁ בַּדָּבָר. אַךְ אֶחָד הַטְּעָמִים הוּא , כִּי כַּאֲשֶׁר לוֹקְחִים מֵהַיְּהוּדִים אֶת הַחַגִּים, הֵם מַרְגִּישִׁים צַעַר .
גַּם יְהוּדִים מְרֻחָקִים אוֹהֲבִים וּשְׂמֵחִים לַחְגֹּג אֶת הַחַגִּים.
כַּאֲשֶׁר הַיְּהוּדִים חָשׁוּ בְּצַעַר עַל כָּךְ שֶׁנִּמְנַע מֵהֶם לָחוּג אֶת לֵיל הַסֵּדֶר. וּמִמֵּילָא חָשׁוּ כַּמָּה טוֹב לִהְיוֹת יְהוּדִים. הָיָה זֶה מִשְׁקַל נֶגֶד עַל מָה שֶׁהִצְטַעֲרוּ בְּמִשְׁתֶּה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.
וּמִמֵּילָא הַגְּזֵרָה הִתְבַּטְּלָה.
נוּכַל לִמְנֹעַ מֵעָלֵינוּ גְּזֵרוֹת אִם רַק נַשְׂכִּיל לְהוֹדוֹת וְלִשְׂמֹחַ בְּמָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ.
וְכִדְבָרָיו שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ “כִּי בְּשִׂמְחָה תֵּצְאוּ”.
בְּשִׂמְחָה יוֹצְאִים מִכָּל הַצָּרוֹת.
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ וּפוּרִים שָׂמֵחַ.
