אור החיים הקדוש פרשת בלק

בס”ד

שָׁלוֹם וּבְרָכָה

אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת בָּלָק

“וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה’ אֶל בִּלְעָם לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תְדַבֵּר וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָלָק.”

רָשִׁ”י הַקָּדוֹשׁ : “לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים” – (בַּמִּדְבָּר רַבָּה) בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ.
“וְאֶפֶס” – עַל כָּרְחֲךָ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְגוֹ’ לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים כִּי חֶלְקְךָ עִמָּהֶם וְסוֹפְךָ לְהֵאָבֵד מִן הָעוֹלָם.”עִם שָׂרֵי בָּלָק” – שָׂמֵחַ לְקַלְּלָם כְּמוֹתָם.

אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ: ”
וַיֹּאמֶר מַלְאָךְ וְגוֹ’ לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה דִּקְדֵּק לוֹמַר עִם הָאֲנָשִׁים, ורז”ל הֵעִירוּ בָּזֶה וְאָמְרוּ (מ”ר כָּאן) חֶלְקְךָ עִמָּהֶם וְסוֹפְךָ לֵאָבֵד מִן הָעוֹלָם, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים כְּפִי פְּשָׁטָן, עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא אָמַר לוֹ שׁוּב וְהָיָה יוֹתֵר נָכוֹן. אָכֵן כַּוָּנַת הַדְּבָרִים הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ טַעַם שֶׁהוּא מַסְכִּים עַל יָדוֹ לָלֶכֶת הוּא בִּשְׁבִיל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אַחֲרָיו לָלֶכֶת עִמָּהֶם, שֶׁאִם לֹא יַסְכִּים עַל יָדוֹ לָלֶכֶת יַחְשְׁבוּ מַחְשָׁבוֹת כִּי יָחוּשׁ ה’ לְבִלְעָם לַעֲשׂוֹת דָּבָר הֶפֶךְ מָה שֶׁיַּחְפֹּץ ה’ עֲשׂוֹת וְיֵשׁ חִלּוּל ה’ בַּדָּבָר ח”ו, וּלְפִי מָה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּסוּק כִּי הוֹלֵךְ הוּא שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ יְחִידִי אֶפְשָׁר שֶׁרָמַז לוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁיֵּלֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים וְלֹא שֵׁפִי, וְהַכַּוָּנָה לְבַטֵּל מִמֶּנּוּ הֲכָנַת הָרַע אֲשֶׁר הָיָה חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת בִּקְסָמָיו, וְכֵן עָשָׂה דִּכְתִיב וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָלָק:”

שׁוֹאֵל אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ מַדּוּעַ ה’ כִּבְיָכוֹל אוֹמֵר בִּלְשׁוֹן סָפֵק “אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים “.
וּבֵאֵר כִּי יֵשׁ כָּאן תְּשׁוּבָה מַדּוּעַ ה’ הִסְכִּים שֶׁבִּלְעָם יֵלֵךְ.
דְּהַיְנוּ , אִם ה’ לֹא הָיָה מַסְכִּים הָיָה כִּבְיָכוֹל נִתָּן לְהָבִין שֶׁאִם יֵלֵךְ יוּכַל לִפְעֹל נֶגֶד רְצוֹן ה’.

וְעַל מְנַת לִמְנֹעַ הֲבָנָה מְעֻוֶּתֶת זוֹ, ה’ אוֹמֵר כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָאֲנָשִׁים בָּאוּ לִקְרֹא לוֹ, לָכֵן יֵלֵךְ. עַל מְנַת לִמְנֹעַ חִלּוּל ה’.
אַךְ לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ לָלֶכֶת עִמָּם וְלֹא לְבַדּוֹ.
וּבָזֶה רָצָה לְבַטֵּל מִבִּלְעָם אֶת מַחְשָׁבוֹת הָרֶשַׁע שֶׁלּוֹ.

אַךְ בִּלְעָם כַּמּוּבָן לֹא שָׁמַע לְקוֹל ה’ וְלָכֵן סוֹפוֹ שֶׁנֶּאֱבַד כְּמוֹ כָּל הָרְשָׁעִים.

שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ

וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר -
תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ.

תובנה לחידוש תורה

כוונת ה’ בדיבור עם בלעם

שתפו עם החברים