החינוך בראי הפרשה פרשת כי תצא

בס”ד

שָׁלוֹם וּבְרָכָה

אֶת הַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ פָּרָשַׁת כִּי תֵּצֵא בָּחַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִפְתֹּחַ בְּפָסוּק “כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה’ אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ”..

פַּשְׁטוּת הַפָּסוּק מְדַבֶּרֶת עַל מִלְחָמָה כְּנֶגֶד הָעַמִּים שֶׁסְּבִיבֵנוּ.

אַךְ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים בֶּן עָטָר זצוק”ל כּוֹתֵב בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה “אוֹר הַחַיִּים ” כִּי יֵשׁ כָּאן רֶמֶז לְמִלְחָמָה שֶׁאָדָם מְחֻיָּב בָּהּ בִּתְמִידוּת. מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר.

כַּנֶּאֱמָר בַּגְּמָרָא “לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרַע “.
גַּם הַהַבְטָחָה שֶׁהַקב”ה יְסַיֵּעַ לְמִי שֶׁיּוֹצֵא לְמִלְחָמָה עַל הַיֵּצֶר מוֹפִיעָה בַּגְּמָרָא בַּמַּאֲמָר “הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִים בְּיָדוֹ”.

וּכְעֵין זֶה פֵּרֵשׁ הָ”אוֹר הַחַיִּים” גַּם בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת קְדוֹשִׁים.
כִּי הַבָּא לְהִתְקַדֵּשׁ , מְסַיְּעִים לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם לְהִתְקַדֵּשׁ.

סֵפֶר הַחִנּוּךְ בְּמִנְיַן הַמִּצְווֹת מוֹנֶה בְּפָרָשָׁתֵנוּ לֹא פָּחוֹת מִ74 מִצְווֹת.

כַּאֲשֶׁר 47 מִתּוֹכָן הֵן מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וְ27 מִצְווֹת עֲשֵׂה.

זוֹהִי הַפָּרָשָׁה בַּעֲלַת מִסְפַּר הַמִּצְווֹת הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה.

לֹא לְחִנָּם נִקְרֵאת פָּרָשָׁה זוֹ בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל.
חֹדֶשׁ הַתְּשׁוּבָה הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.
לְרַמֵּז לָנוּ כִּי הַדֶּרֶךְ לִתְשׁוּבָה הִיא פְּשׁוּטָה מְאוֹד.

“סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב “.

לְהִשָּׁמֵר לֹא לְהִכָּשֵׁל בְּמִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה. וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הָעֲשֵׂה.

הַכְּלָל הוּא כִּי מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה. וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם יִהְיֶה עָסוּק בְּמִצְווֹת, לֹא יִכָּשֵׁל בַּעֲבֵרוֹת.

זֶהוּ כָּל עִנְיַן אֱלוּל.

זוֹהִי גַּם אַחַת מֵהַסִּבּוֹת לָקוּם בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר לְבַקָּשַׁת הַסְּלִיחוֹת.

כַּאֲשֶׁר בְּכָךְ אָנוּ גַּם מַקְצִים חֵלֶק גָּדוֹל יוֹתֵר בַּיּוֹם לִתְפִלָּה וְלִקְדֻשָּׁה.
וְגַם מַתְחִילִים אֶת הַיּוֹם בִּקְדֻשָּׁה וּתְפִלָּה.

עַל כַּמָּה וְכַמָּה גְּדוֹלֵי עוֹלָם מְסֻפָּר כִּי לֹא הָיוּ עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל טֶרֶם גָּמְלוּ חֶסֶד עִם יְהוּדִי.

הַתְּפִלָּה שֶׁבָּאָה מִתּוֹךְ מִצְוָה וּקְדֻשָּׁה הִיא אַחֶרֶת בְּמַהוּתָהּ.

לָכֵן יֵשׁ הַנּוֹהֲגִים לִלְמֹד קֹדֶם הַתְּפִלָּה .
וּכְנֶאֱמַר בַּגְּמָרָא “אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת. וְאַף לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה ” .

הַבֵּאוּר הוּא כִּי הַשִּׂמְחָה – שִׂמְחַת הַנֶּפֶשׁ, מַגִּיעָה רַק בְּקִיּוּם מִצְוָה.

וּבָזֶה יוּבַן הַפָּסוּק “עִבְדוּ אֶת ה’ בְּשִׂמְחָה בּוֹאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה”.

עֲבוֹדַת ה’ אֵינָהּ לִהְיוֹת בְּעֶצֶב. אֲפִלּוּ בִּימֵי הַדִּין.

עֲבוֹדַת ה’ הִיא לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ כְּדֵי לְשַׁפֵּר אֶת דְּרָכֵינוּ וּמַעֲשֵׂינוּ.

מָשָׁל לְחֶנְוָנִי הָעוֹשֶׂה סְפִירַת מְלַאי וּמְחַשֵּׁב אֶת הָרֶוַח וְהַהֶפְסֵד הַשְּׁנָתִי.
אֵין הַמַּטָּרָה לְהִכָּנֵס לְדִכָּאוֹן וּלְיַסֵּר אֶת עַצְמוֹ. אֶלָּא לָדַעַת בְּמָה לְהִשְׁתַּפֵּר .

כַּאֲשֶׁר הַחֶנְוָנִי עוֹשֶׂה סִכּוּם שְׁנָתִי, הוּא עוֹשֶׂה דָּבָר רִאשׁוֹן – מַאֲזַן רֶוַח וְהֶפְסֵד.

בּוֹ כָּתוּב סַךְ הָרְוָחִים לְעֻמַּת הַחוֹב לַסַּפָּקִים הַשּׁוֹנִים.

אַחַר כָּךְ הוּא מִתְבּוֹנֵן בַּסְּעִיפִים הַמַּרְכִּיבִים אֶת הַמַּאֲזָן וּמְחַפֵּשׂ מָהֵם הַסְּעִיפִים בָּהֶם הִרְוִיחַ יוֹתֵר וּבְאֵלּוּ סְעִיפִים הִרְוִיחַ פָּחוֹת .

וּבְתוֹךְ אוֹתָם סְעִיפִים יֵשׁ תַּתֵּי סְעִיפִים.
בְּכָל מַחְלָקָה שֶׁל מוּצָרִים יִשְׁתְּתֵי מַחְלָקוֹת.
וּבְכָל תַּת מַחְלָקָה פְּרִיטִים רַבִּים .
וְכָךְ הוּא בּוֹדֵק , בְּכָל מַחְלָקָה אֵלּוּ תַּתֵּי מַחְלָקוֹת מַרְוִיחוֹת יוֹתֵר וְאֵלּוּ פָּחוֹת.

וְאַחַר כָּךְ הוּא בּוֹדֵק בְּכָל תַּתֵּי הַמַּחְלָקוֹת אֵלּוּ מוּצָרִים רִוְחִיִּים עֲבוּרוֹ וְאֵלּוּ פָּחוֹת.
הַאִם יֵשׁ מוּצָרִים שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַחֲלִיף בְּכָאֵלּוּ שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ רֶוַח גָּדוֹל יוֹתֵר. וְכֵן הָלְאָה.

לְפִי הַסְּעִיפִים הַלָּלוּ יֵדַע אֵיךְ לְהַשְׁקִיעַ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה.

כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת מַאֲזָן.
מָה קִבַּלְנוּ מהקב”ה בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנָה : חַיִּים, בְּרִיאוּת, פַּרְנָסָה , נַחַת וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.

זֶה כְּנֶגֶד הַסְּחוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵהַסַּפָּק.

וְכַמָּה שִׁלַּמְנוּ לַסַּפָּק. כַּמָּה שִׁלַּמְנוּ לקב”ה בְּמִצְווֹת וּתְפִלּוֹת וְלִמּוּד תּוֹרָה.

אַחַר כָּךְ יֵשׁ לִבְדֹּק כָּל סְעִיף בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
הַאִם הַתְּפִלָּה הָיְתָה כָּרָאוּי?

הַאִם הִקְפַּדְנוּ עַל הִלְכוֹת הַתְּפִלָּה?
הַאִם הִקְפַּדְנוּ לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע לִפְנֵי סוֹף זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע?

הַאִם הִקְפַּדְנוּ לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית לִפְנֵי סוֹף זְמַן תְּפִלָּה?

הַאִם הִתְפַּלַּלְנוּ כָּרָאוּי עֲטוּפִים בְּטַלִּית וַעֲטוּרִים בִּתְפִלִּין?

הַאִם שָׁמַרְנוּ עַל קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין?

הַאִם שׂוֹחַחְנוּ שִׂיחָה בְּטֵלָה בִּתְפִלָּה וּבִקְרִיאַת הַתּוֹרָה?

הַאִם כִּוַּנּוּ בְּפֵרוּשׁ הַמִּלִּים. אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת הִשְׁתַּדַּלְנוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת?

הַאִם עָנִינוּ אָמֵן כַּנִּדְרָשׁ?

וְכֵן הָלְאָה בְּכָל תְּחוּם.

וְשׁוּב נַדְגִּישׁ כִּי אֵין מַטְּרַת הַדָּבָר לְיָאֵשׁ אוֹתָנוּ כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה אֶת גֹּדֶל חַסְדֵי הַבּוֹרֵא לְעֻמַּת הַמְּעַט שֶׁהֵשַׁבְנוּ לוֹ כִּבְיָכוֹל.

כִּי אֵין הקב”ה בָּא בִּטְרוּנְיָה עִם בְּרִיּוֹתָיו. וְאֵינוֹ דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ אֶת מָה שֶׁמֵּעֵבֶר לִיכָלְתֵּנוּ.

אַךְ לְכָל הַפָּחוֹת עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהָשִׁיב.

וְכַהֶמְשֵׁךְ לַמָּשָׁל שֶׁהוּבָא לְעֵיל.
אִם הַסַּפָּק רוֹאֶה כִּי הַחוֹב שֶׁהִצְטַבֵּר אֵצֶל הַחֶנְוָנִי כְּלַפָּיו הוּא גָּדוֹל, אֲזַי הוּא בּוֹדֵק הַאִם הַחֶנְוָנִי אָדָם יָשָׁר וּמִשְׁתַּדֵּל לְשַׁלֵּם כְּכָל יְכָלְתּוֹ.

אִם הַסָּפֵק רוֹאֶה כִּי הַחֶנְוָנִי מִתְאַמֵּץ לְשַׁלֵּם, הוּא אוֹמֵר כִּי הָאָדָם הַזֶּה יָשָׁר וְאֵין מַטָּרָה לְמוֹטֵט אֶת הַחֲנוּת. וְלָכֵן לֹא יִגְבַּהּ אֶת הַחוֹב בְּמִיָּדִי.

אַךְ אִם הוּא רוֹאֶה כִּי הַחֶנְוָנִי חַי בְּרָמַת חַיִּים גְּבוֹהָה וְאֵינוֹ מִתְיַחֵס כְּלָל לַחוֹב.
הוּא יִתְבַּע אֶת הַחוֹב בְּמִיָּדִי.

כָּךְ הקב”ה רַק רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הַהִשְׁתַּדְּלוּת וְהַמַּאֲמַצִּים שֶׁלָּנוּ בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת.

בָּרֶגַע שֶׁהוּא רוֹאֶה זֹאת, הוּא כּוֹתֵב אוֹתָנוּ לְחַיִּים טוֹבִים.

וְזוֹ בְּעֶצֶם הַמַּטָּרָה.

וְכָךְ גַּם הִסְבִּירוּ הַמְּפָרְשִׁים אֶת הַמֻּשָּׂג סִפְרָם שֶׁל צַדִּיקִים.

צַדִּיק, מַהוּתוֹ הוּא עוֹבֵד ה’. מִישֶׁהוּ שֶׁעוֹשֶׂה כְּכָל יְכָלְתּוֹ לְמַעַן ה’.

אֲנַחְנוּ גַּם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת זֹאת.

כָּל אֶחָד יָכוֹל לְחַפֵּשׂ בְּמָה הוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּפֵּר.

אִם זוֹ תְּפִלָּה בְּמִנְיָן. אֵם תְּפִלָּה בְּבֵית כְּנֶסֶת בּוֹ נוֹתְנִים כָּבוֹד לַתְּפִלָּה וְלֹא מִתְפַּלְּלִים בַּחֲטָף.

אִם זֶה לִמּוּד תּוֹרָה, הַאִם נִתָּן לְהוֹסִיף עוֹד לִמּוּד קָבוּעַ. אֲפִלּוּ שֶׁל מִסְפַּר דַּקּוֹת.

עֶצֶם תּוֹסֶפֶת הַלִּמּוּד וְכַדּוֹמֶה, מַרְאָה כִּי רְצוֹנֵנוּ לְהִתְקַדֵּם בַּעֲבוֹדַת ה’.

בָּרֶגַע שֶׁה’ רוֹאֶה שֶׁזֶּה הָרָצוֹן, גַּם אִם קָשֶׁה כָּרֶגַע לְיַשֵּׂם אֶת הַכֹּל, הוּא נוֹתֵן לָנוּ צַ׳אנְס. מוֹחֵל עַל הָעֲווֹנוֹת וְכוֹתֵב לָנוּ שֶׁפַע שֶׁל בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל הַתְּחוּמִים.

יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה סְלִיחָה וּמְחִילָה וְלִכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה.

שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ

וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר -
תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ.

תובנה לחידוש תורה

איך עושים תשובה?

שתפו עם החברים