בס”ד
שלום וברכה
הפרשה פותחת במנחה ששולח יעקב לעשיו.
במדרש מופיעה תביעה על יעקב על ענין זה.
“וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב” ר’ הונא פתח ודרש (משלי כו, יז): “מחזיק באזני כָלֶב עובר מתעבר על ריב לֹּא לו”. שמואל בר נחמן אמר משל לארכי לסטים (שודד) שהיה ישן בפרשת דרכים (בצומת) עבר חד ושרי מעיר ליה (עבר אחד והתחיל להעירו) א”ל קום לך דבישא שכיח הכא (ואמר לשודד קום כי יש כאן אדם רע – שודד) . קם ושרי מקפח ביה (קם השודד והחל להכותו) אמר לו ניער בישא (התעורר הרע). א”ל דמיך הוה ועוררתניה (ענה לו השודד: ישנתי ואתה הערת אותי) . כך אמר לו הקב”ה ליעקב : (עשיו) לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו ואומר לו “כה אמר עבדך יעקב”. ?!
חכמים מבארים כי היתה כאן תביעה כלפי יעקב. מדוע פנה לעשיו.
לא לחינם הובאו דברים אלו אלא כדי ללמדנו מוסר והנהגה.
פעמים רבות אנו עושים חשבונות : מה פלוני חושב עליי, מה אלמוני יאמר וכן הלאה.
אדם ההולך בתומו, בנקיות ופשטות.
לא צריך לחשוש.
אם יעקב היה מאמין לחלוטין במאמר הקדוש ברוך הוא שאמר לו לשוב לארץ ישראל והוא ישמור עליו. והולך בתמימות ישר לארץ ישראל,היה חוסך לעצמו הרבה. (וגם לעם ישראל).
ולפי זה יובן המשך הפסוקים.
כאשר המלאכים שבים ואומרים ליעקב כי עשיו בא לקראתו וארבע מאות איש עמו.
נאמר “ויירא יעקב מאד ויצר לו”.
יעקב פחד והיה צר לו.
הפחד מובן, הוא עומד בפני מלחמה.
אך מדוע היה צר לו?
מה הקשר להרגשה זו בפחד מפני המלחמה?
אלא שיעקב הבין כי הוא זה שעורר את עשיו לבוא לקראתו.
ולפיכך היה צר לו על מעשה זה.
חלק נכבד מחיינו אנו מכניסים את עצמנו לנעלי האחרים וחושבים במקומם.
עצם הדבר הזה הוא טעות.
כיוון שאיננו יכולים לחשוב, אלא לפי הכלים וקו המחשבה הבנוי אצלנו.
למעט יחידי סגולה, רוב מוחלט של בני האדם אינם יכולים להבין עד הסוף את הלך המחשבה של אדם אחר.
קו המחשבה נבנה באמצעות חוויות שונות שעיצבו אותו, החל התורשה, המשך בסביבת הגידול ובמוסדות הלימוד וכלה בחוויות כאלה ואחרות.
לפיכך , אל לנו להחליט עבור פלוני מה תהא תגובתו. (אפשר לחשוב על אפשרות שיגיב כך ולהכין תוכנית פעולה במידה וכך יקרה. אך לא לפעול בבטחון שכך יגיב).
מירי ושלומי נשואים מזה מספר שנים ולצערם עדיין לא זכו להיפרד בילדים.
כאשר באו לשוחח על הקושי, ציינה מירי כי הקושי הגדול שלה הוא בכך שיש חלק מבני המשפחה שנמנעים מלשתף אותה בחוויות מגידול ילדיהם. מחשש שיגרמו לה צער או קנאה.
וכי מפני שנגזר עליי להמתין לילדים נגזר עליי גם להיות מבודדת ?איני חייבת להרגיש תחושה לא נעימה כאשר אני מתקרבת והבת אחת פוסקות בני המשפחה את השיחה הערה שהיו שקועות בה ומסיטות את הנושא.
מירי מבינה כי בנות המשפחה מעוניינות להיות רגישות ולא לפגוע בה.
אך הייתה שמחה לו היו שואלים אותה.
יכול להיות שלעיתים הן תהיינה צודקות . אך לעיתים היא תשמח לשמוע חכמה של אחיינית או להשתעשע עם תינוק.
עלינו להיות רגישים לצד אחד . אך גם רגישים לצד השני.
איבדנו את הפשטות והתמימות שהיתה לנו בעבר.
ואולי על כך נאמר בפסוק בקהלת “לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים”.
האדם מחשב חשבונות רבים שאינם מוטלים עליו.
