"אמור ואמרת" להזהיר גדולים על הקטנים, דהיינו שהגדולים צריכים למנוע מהקטנים מלעשות עבירה. ופירש רש"י ושתי אמירות הללו למה, ללמדנו: "להזהיר גדולים על הקטנים".

בפרשתנו אנו קוראים על נדב ואביהוא. הקב"ה מעניש אותם על הקריבם אש זרה. כי אש אשר "לא ציוה אותם" זו שאינה מותאמת לרצונו של ממוען המתנה או העזרה או הקירבה, הופכת אותה ממתנה לאש זרה.