כתב ר’ צבי אלימלך מדינוב(1) לא יחשוב האדם על שום דבר שהוא במקרה, ואיזה סיבה גרם, רק (יתלה) הכל בהשגחת הש”י, ומי שנותן דעתו על המקרים (מחפש סיבה טבעית) עליו הכתוב אומר (ויקרא פרק כ”ו פסוק כ”א) “ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם” – “והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם” (פסוק כ”ד)

וקבלתי, בעת שיזדמן לאדם איזה עיגום (עָגמַת נֶפֶש) וצער יזכור ויאמר הפסוק (תהלים פרק כה פסוק יח): “רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי” בכדי שישים (שיכוון) אל לבו שהוא בהשגחת הבורא (שהייסורים מגיעים לו לכפר) על עונותיו

(הטעם לזה) כי כמה וכמה עונות יש לו לאדם שאינם מתכפרין ע”י תשובה ויוה”כ, רק תשובה ויוה”כ תולין (מעַכבים, מאריכים את משך זמן הפעולה) ויסורין ממרקין (מנקים), והשם יתברך שולח לו יסורין קלין כדי לכפר עונותיו(2).

וזה שכתבו רז”ל (מסכת ערכין דף טז עמוד ב) היכי דמי יסורין, אפילו הושיט ידו לכיס וכו’ (תנא אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלש ועלו בידו שתים וכו’),

והוא (כפרת העוונות פועל) דוקא כשמשים אל לבו (מכוון לכך) שכל תנועותיו בחפץ הבורא. הבן הדבר:

פועל יוצא מדבריו שאדם שאינו שם אל ליבו שהייסורים המגיעים אליו הם בהשגחה פרטית, אין הייסורים מכפרים לו על עוונותיו.

הערות

1. באגרא דפרקא (קכד) דברים שיצאו מפה קדוש, כבוד קדושת שמו אדמו”ר הה”ג סיני ועוקר הרים בוצינא דנהורא אספקלריא המאירה קדוש יאמר לו המפורסם מוהר”ר צבי אלימלך זצוקללה”ה, אבדק”ק דינוב יע”א

2. כ”כ הרמב”ם הלכות תשובה (פרק ראשון הלכה ד) “עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויוה”כ תולין, ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה. ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד שיבואו עליו יסורין. ובאלו נאמר: “ופקדתי בשבט (מקל) פשעם ובנגעים (חוליים) עונם” (תהלים פט, לג)”.