האם מותר לגדל כלב, ומה דין טיפולו בחול ובשבת

הרב אליהו פדידה שליט"א

הרב אליהו פדידה שליט"א

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

שאלה: בידוע שכיום משפחות רבות מגדלות כלבים לשעשוע ולשמירה, האם יש איסור הלכתי לגדל כלב? ואם מותר, איזה הלכות צריך לדעת בעניין גידול כלב?

תשובה: שנינו בסוף פרק מרובה (בב"ק עט:) לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת ע"כ ופרש"י וז"ל מפני שנושך ומנבח ומפלת אשה מיראתו עכ"ל ע"ש ופסקו הטור ושו"ע בחו"מ (סי' ת"ט) וז"ל ואסור לגדל כלב רע אא"כ הוא אסור בשלשלאות של ברזל וקשור בהן וכו' עכ"ל. ולכך הנוהגים לגדל כלב שמירה יש לאוזקו בשלשלאות ויהיה מוכן לשמירה בלבד בחצר ביתו. וכאשר מוציא את הכלב לטיול יש לשומרו היטב שלא יפגע באחרים בשום דרך.
ועי' בשו"ת דברות אליהו (ח"ג סי' מה) שכתב שהגדרה של 'כלב רע' זה לאו דווקא כלב שנושך בנ"א אלא אפילו אם ע"י נביחותיו הוא עלול להפחיד אנשים, אסור.

ואם מדובר בכלב קטן העומד לשעשוע, ואינו מפחיד בנ"א מעיקר הדין מותר לגדלו אע"פ שהיא חיה טמאה. שו"ת שבט הלוי (ח"ו סוף סי' רמא) שו"ת הראשל"צ להגר"י יוסף (ח"א עמ' רסו) חזו"ע (ח"ה עמ' צו).

וישנם כמה דברים חשובים שיש להיזהר בהם כאשר מגדלים כלב, בין אם הוא כלב מחמד ובין אם הוא כלב שמירה:  

  • לאחר שנוגעים בכלב חייב לשטוף את הידיים משום מלמולי זיעה [וטוב לרחצם ג' פעמים לסירוגים בכלי] ולאו דווקא כלב אלא הוא הדין בכל בע"ח אחר משום הטינוף שיש בו, וע"ע בכה"ח (סי' ד ס"יח).
  •  חייב לנקות את הצרכים של הכלב מהרחוב, שמלבד מה שהחוק מחייב כיום לנקות את הצרכים של הכלב, גם מצד ההלכה נראה שיש בזה איסור, ואע"פ שאין איסור לקרוא ק"ש כנגד צואת כלב  כמסקנת הגמ' (ברכות כה.) וכך פסק בשו"ע (או"ח סי' עט ס"ד) שרוב הצואה של הכלבים אינה מסריחה ואין צריך להרחיק ממנה לק"ש ותפילה, מ"מ מכיוון שהדבר מאוס לרוב ככל בנ"א ומצער את העוברים ושבים, נראה שיש בזה חיוב. וק"ו הוא ממה שאמרו במסכת חגיגה (ה.) כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם (קהלת יב, יד) מאי על כל נעלם? אמר רב זה ההורג כינה וחברו נמאס בה ושמאול אמר זה הרק בפני חברו ונמאס, וע"ע בהמהרש"א (שם) במה שכתב בזה.
  • חייב להאכיל את הכלב עוד לפני שאוכל, ואפילו כשיצא מהבית ונזכר שלא האכיל את הכלב אסור לו לאכול עד שידאג שהכלב יאכל, וכן צריך לדאוג לשאר צרכיו, ויזהר שלא יצערו כך פסק השו"ע (סי' קסז ס"ו) וע"ע בספר חסידים (סי' תקלא) ובשו"ת שאלת יעב"ץ (ח"א סי' יז) ובספר חרדים לרבי אלעזר אזכרי (מ"ע  מהתורה התלויות ב'ושת') שהביא מעשה נורא בעניין זה.

ובשבת צריך להיזהר:

  • שלא להרים את הכלב, ואפילו אם הוא מיוחד לשעשועה כמו פסק השו"ע (סי' שח ס"לט) ואף שעומד לשעשוע (רא"ש סי' פב) הליכו"ע (ח"ג עמ' ריג)
  • אם בשבת הכלב ברח מהבית או יצא באיזה שהיא דרך, אסור לתפסו ולהכניסו לבית משום איסור צד ורק ע"י גוי מותר להחזירו כמו שמובא  בסי' שטז ס"יב וע"ע בביה"ל (שם).
  • מותר ללטף כלב בין בחול ובין בשבת. עי' בתוספת שבת (סי' שב סק"לד) ובביה"ל (שם ד"ה מקנחה) בכה"ח (סק"פט) ובמנחו"א (ח"א פיג סוף הערה 13) ובשו"ת תבואת שמש (סי' נז) ובאור לציון (פ"כו ס"ד) ובילקו"י (ח"ב עמ' שכד)
  •  וכן לצאת עם כלב כשהוא קשור בחוט, ואין בזה איסור טלטול, שקימ"ל שלטלטל מן המצד לצורך דבר המותר, מותר.

הרב אליהו פדידה רב בית הכנסת "אהל אברהם" גבעת זאב
הרב נותן מענה בבית ההוראה בימים שלישי בין השעות 13:00-15:00 ושישי בין השעות 10:00-12:00 ובמוצ"ש מהשעה 20:00 עד חצות


 

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *