קבלנו בבית ההוראה שאלה מהורים אשר מגדלים את ילדיהם בבית קטן, האם מותר להחליף טיטולי התינוקות מול ארון ספרי קודש או נרות השבת כי אין להם אפשרות לעשות זאת בחדר אחר מחמת הצפיפות, או שמא זה אסור מטעם גילוי ערווה וצואה, ויש בזה בזיון לספרים הנמצאים בארון ולנרות השבת.

הנה התורה מבארת לנו לגבי מזבח (שמות כ, כג): “ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו”, נמצא שגילוי הערוה כאשר עולה לכיון המזבח הוא אוסר. ונראה דהוא הדין לכל דבר שיש בו קדושה, אין לגלות הערוה בפניהם כגון בפני ספרי קודש, נרות שבת וכד’ משום בזיון הקודש.

וראה ראיתי למה שכתב הרמב”ם (פ”י מהל’ ס”ת הל’ י) וז”ל “מצוה לייחד לספר תורה מקום ולכבדו ולהדרו יותר מדאי וכו’ לא ירוק אדם כנגד ספר תורה “ולא יגלה ערותו כנגדו” ולא יפשוט רגליו כנגדו ולא יניחנו על ראשו כמשוי ולא יחזיר אחוריו לספר תורה, אא”כ היה גבוה ממנו עשרה טפחים” עכ”ל. וכ”פ הטוש”ע יו”ד (סימן רפב סעיף א). נראה דדוקא בספר תורה שצריך לכבדו יותר מדאי כמ'”ש הרמב”ם נאסר לגלות ערוה כנגדו, אבל בשאר ספרים מותר ודברי קודש מותר.

אולם עיי’ לרמ”א (או”ח סימן רעה סעיף יב) שכתב בדיני המותר והאסור לעשות מול נרות שבת, בשם הרוקח שנהגו לכסות הקטנים שלא יהיו ערומים בפני הנרות, משום בזוי מצוה, ע”כ. נמצא דלאו דווקא ספר תורה אלא ה”ה לשאר דברי קדושה.

והקשה האליה רבה (שם ס”ק יד) בשם הפרישה, דהא בלאו הכי אסור לעמוד בפני הנר ערום מפני הסכנה דהוי נכפה, כמובא בגמרא בפסחים (קיב:) דתנן שלשה דברים צוה רבי יוסי בר’ יהודה את רבי אל תצא יחידי בלילה ואל תעמוד בפני הנר ערום וכו’. ובגמרא שם מבואר על דברי ר’ יוסי ‘ואל תעמוד בפני הנר ערום’, דתניא העומד בפני הנר ערום הוי נכפה. ונכפה זוהי מחלת הנפילה. [ראה רש”י כתובות (עז ע”א) ד”ה נכפה] עכ”ל. ותירץ האליה רבה שיש לחלק דבפסחים משמע דאיירי באדם גדול, והכא בקטן משום ביזוי. ע”כ. נמצא דמשום ביזוי דברים שיש בהם קדושה אין לעמוד בפניהם עירום ולאו דווקא ס”ת כאמור. וע”פ דברי הא”ר בגדול יש סכנה ובקטן אסור משום ביזוי מצוה.

וראיתי בשו”ת משנה הלכות (חלק יט סימן קז) שכתב דודאי לענין של נכפה רחמנא ליצלן, הוא דבר עונש על שעומד ערום אצל הנר, ולכן נענש להיות נכפה רחמנא ליצלן, שנופל על הארץ שהוא הפוך מעומד ערום. אמנם בקטן שאינו בר עונשין (נזיר דף נ”ז ע”ב), הכי נמי דלא נענש אי עומד ערום, אלא דמכל מקום מכסין אותו משום ביזוי מצוה. עכת”ד.

אך עיין עוד למה שכ’ בספר תוספת שבת שם (ס”ק טז) ליישב, שכבר אמרו בכמה מקומות דעכשיו נשתנו הסגולות והטבעים שהיו בזמן הש”ס. וגם הכל לפי טבע הארצות וכמ”ש המג”א (סי’ קעג) לענין אכילת בשר אחר דגים, וקמ”ל הכא דמשום ביזוי מצוה אסור. ע”כ. ולפ”ז אף לגדול אסור משום ביזוי מצווה משום שנשתנו הטבעים.

ועוד ראיתי בשו”ת מחזה אליהו (חלק א סימן ה) שנתן טעם ומקור לדברי הרוקח וז”ל והנה הגר”א הביא סמוכים לדברי הרוקח שיש בזה ביזוי מצוה מההיא דשבת (כב א) אמר רב יהודה אמר רב אסי אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה וכו’ משום שלא יהיו מצוות בזויות עליו. ע”כ. ולענ”ד כוונת הגר”א היא שיש דמיון החלטי בין שני הנדונים. והוא דערוות קטנים לפני נר אסורה לכתחילה מאחר שהנר מאיר ומסייע לראיית כל דבר שסביבו. (דהא נר שבת בעיקרו הותקן משום ‘שלום בית’ שלא יכשלו בעץ ואבן והוא הנר המאיר) ולכן ביזוי הוא לנר שבת שיאיר וישמש לדבר מבוזה כערות קטנים (אף דאין ערותן ערוה). והוא דמיון גמור לההיא דנר חנוכה דאין להרצות מעות לאורו דהוי ביזוי מצוה להשתמש עם אורו לדבר חול. ע”כ.

ומענין לעניין באותו עניין עיין למה שכתב הגר”ז (או”ח סס”י מ”ה) וז”ל ולכן צריך ליזהר לכסות הקטנים שלא יהיו ערומים בפני ספרים. ע”כ. הרי למדת דדין הדלקת הנרות שווה לנידון דידן. דהיינו דחומרת הרוקח שייכת גם לגבי כתבי הקודש ע”כ. וסיים בשו”ת מחזה אליהו (שם) ע”פ דברי הגר”ז שהקיש בין נר שבת לספרי קודש, שלגלות ערות קטנים לשעה קלה בעלמא (לדוגמא בשעת החלפת הטיטולים או בשעה שהתינוק מטיל מי רגלים לתוך סיר) נראה פשוט שגם להגר”ז אין בזה הקפדה.

והנה, נתבונן בעצם דברי הרוקח דכתב דנהגו לכסות ערות קטנים בפני נר שבת. הרי כל מקום שמשתמשים בו בשבת יש בו חובת נר שבת שהיא גופא ניתקן הנר שבת בכדי שלא יכשלו בעץ ואבן. ולהם לא היה עוד נר גדול בחדר כמו שיש לנו בימינו. וא”כ וכי היה אסור לאשה להחליף טיטולי הקטנים בתקופת הראשונים כל ליל שבת. הא ודאי אי אפשר להעלות זה על הדעת. אלא פשוט דגילוי ערוות קטנים לשעה קלה בלבד, אף שהוא במקום שנר שבת דולק, אין בזה ביזוי. ורק להניח הקטנים שישארו ערומים לפני הנר הוא דאית ביה ביזוי מצוה. וזה שכתב הרמ”א “נהגו לכסות הקטנים שלא יהיו ערומים בפני הנרות” היינו דאי לאו המנהג היו הקטנים נשארים ערומים וכדמצוי בארצות החמות ובזה היו מבזים את הקודש. אך אי לאו הכי גם לדברי הגר”ז אין חשש מחמת מנהג הרוקח בהחלפת טיטולים לפני כתבי הקודש, משום שאינו אלא גילוי ערוה לשעה קלה ועל זה אין הקפדה.

ועוד ראיתי בשו”ת אבני ישפה (ח”א סי’ יא) שכתב שבקטן שאינו ראוי לביאה, דהיינו פחות מגיל תשע, היקל הרמ”א (או”ח סימן ע”ה סע’ ד) לקרות ק”ש נגד ערוותו, וכיוון שאינו חשיב ערווה, א”כ הוא הדין שיש להקל לקטן זה להיות ערום בפני כתבי קודש.

ועוד יש להקל ממה שכתב מרן הגר”ע יוסף זצ”ל בשו”ת יבי”א (חלק ג יו”ד סימן ז) שהביא את הגמרא בפסחים (קיב:) ג’ דברים צוה ר’ יוסי בר”י את רבי, אל תעמוד בפני הנר ערום וכו’. כדתניא העומד בפני הנר ערום הוי נכפה, והמשמש מטתו לאור הנר הויין לו בנים נכפין. ולכאורה נראה שהקפידה מצאה מקום לנוח כשעומד סמוך ממש לנר, אבל רחוק קצת ומשתמש לאורו לא חיישינן. ולכן אמרו אל תעמוד בפני הנר ערום, ולא לאור הנר. וכהאי גוונא כתב הרא”ש (פרק במה מדליקין סי’ ו) דהא דאמר רב אסי אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה, הא קמ”ל דאף תשמיש עראי של גנאי כהרצאת מעות אסור, לפי שידיו סמוכות לנר לעיין בהם יפה. וכן משמע לישנא דקאמר כנגד נר חנוכה, ולא קאמר אסור להרצות מעות לאור נר חנוכה. ע”כ.

וע”פ האמור יש לומר שגם החלפת טיטול לתינוק או נקיון התינוק מהצואה שעליו אם נעשית בריחוק מקום קצת מספרי הקודש אין בזה משום חשש בזיון. וראיתי עוד פתרון שהביא הגאון הראש”ל בספרו ילקוט יוסף (שבת א סימן רעה) וז”ל דהיכא דאי אפשר להחליף לתינוקות בחדר אחר, אלא בחדר שהנר דלוק בו, יש להקפיד שראש הילד יהיה כלפי נר של שבת, ורגליו לצד השני. וכן יעשה גם כשרוצה להחליף לתינוקות בחדר שיש בו ספרי קודש, שיניח את ראש התינוק כלפי הספרים. וכן שמעתי שהורה כן הגאון המפורסם רבי בן ציון אבא שאול זצ”ל עכ”ל.

וראה ראיתי לגאון הרב משה לוי זצ”ל בספרו תפלה למשה (ח”ג עמ’ רפא) שכתב גם כן טעמים רבים, ומסקנתו שמותר להחליף טיטול בחדר שיש בו ספרי קודש. ועיין עוד בפסקי תשובות (סימן מ אות ד) שגם מצדד להקל עוד יותר בהחלפת טיטולי התינוקות כנגד ספרי הקודש מכמה טעמים.

וראיתי בשו”ת ‘אשר השיב’ (ח”א עמ’ רצז) לגאון הרב אושרי אזולאי שליט”א שכתב עצה בזה שהמחליף טיטול לתינוק פניו יהיו כנגד התינוק וגבו מפריד לספרים, ובזה יצא ידי חובה לכולי עלמא.

ועוד יש לומר שהכריכה של הספרים נחשבת ככיסוי אחד כמו שכתב המאירי (ברכות כו), וכ”כ הרשב”ץ בפירושו לברכות (שם), וכ”כ חסד לאלפים (סימן רמ סק”ח) וכ”פ הכף החיים (סימן מ ס”ק יד) ודלת הארון (אם יש) נחשבת לעוד כיסוי, ולכולי עלמא שיש שני כיסויים תו לא מיקרי ביזיון.

ועוד יש לומר שרבים מהפוסקים סוברים שספרי קודש או סידורים שנדפסים בצילום חשמלי המצוי בזמנינו אין בהם קדושה כל כך. וכ”כ בהלכה ברורה (סימן מ עמ’ רפ).

ולכך נראה להלכה ולמעשה שיש להקל בהחלפת טיטולי תינוקות מול ספרי הקודש אפילו אם לא יניח את ראש התינוק כלפי הספרים או יפריד בגבו בין התינוק לספרי הקודש, אע”פ שאלו עצות טובות, שמדינא אין בזה איסור. אך מכל מקום המחמיר להחליף לתינוק בחדר אחר ולצאת מכל חשש של ביזיון הספרים, תע”ב.

הרב בן סדיקלר, מו”צ ומשיב הלכה מטעם בית ההוראה.

הרב נותן מענה בימים ובשעות :א’- 14:00 – 15:00 – 20:00-22:00. ג’- 19:00 – 22:00. ה’- 18:00 – 21:00