האם אומרים ברכת ‘מעין שבע’ מחוץ לבית הכנסת ובאילו תנאים

הרב דוד

בן חי

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

האם אומרים ברכת ‘מעין שבע’ מחוץ לבית הכנסת ובאילו תנאים

פסק השולחן ערוך (סימן רסח סעיף י) וזה לשונו :”אין אומרים ברכה מעין שבע בבית חתנים ואבלים דליכא טעמא דמאחרין לבא שיהיו ניזוקין” ע”כ וכן כ’ הב”י משמו של המר”י אבוהב בשם ס’ המנהגות דבבית חתנים ואבלים דליכא טעמא דמאחרים לבוא שיהיו ניזוקין לא אמרינן ברכה אחת מעין שבע. וכ”כ הריב”ש בתשובה (סימן לז מ’). וכ”פ הש”ע.
ועיי’ למג”א (ס”ק יג’) שכ’ שבבית המדרש דמתקבצין שם התלמידים אומרים אותו. רדב”ז (ח”ד י”ח). ונ”ל כמו שכ’ המחצה”ש שמדובר כמו שכ’ הט”ז (ס”ק ח’) שאם קובעים מקום לתפילה על איזה ימים אומרים אותו שם. וכן כ’ באשל אברהם מבוטשאטש (ט”ז ס”ק ח’) דצריך שיהיה קבוע לתפילה כמה ימים ברציפות וגם שיתפללו באותם ימים את כל התפילות בציבור עיי’ שם. וכתב עוד הא”ר שאם אין להם ס”ת צ”ע אם מותר להם לאומרם דלא מיקרי מקום קבוע עיי’ שם. ועיי’ למג”א (ס”ק יד’) שכתב על פי הרדב”ז והרלב”ח (סימן קכב’) שבמקום שנהגו לומר אין למחות בידם. ומשמע אף בבית חתנים ובבית האבל מותר אם נהגו כן עיי’ שם. נמצא שעל פי דברי המג”א שסמך דבריו על דבריהם לאו דווקא מקום קבוע בעי אלא תלוי במנהג המקום. וזהו לא כדברי הט”ז והא”ר הנ”ל. והקשה ע”ד המג”א בא”א (אות יד’) דצ”ע קצת דהוי ספק ברכה לבטלה עיי’ שם. אם כן האיך סמך ע”ד. ושנה דבריו במשצ”ז (אות ח’) עיי’ שם. והביא הספק בזה המשנ”ב (ס”ק כג’) עיי’ שם.
האם אומרים מעין שבע בחדר שייחדו לתפילה
והנה ע”פ הנ”ל אם החדר מיוחד לתפילה ומתפללין בו איזה ימים במהלך השבוע ויש בו ס”ת ודאי יאמרו בלילי שבת מעין שבע. וכ”פ המשנ”ב (ס”ק כד’). אך במקומות שאין שם קביעות לתפילה כ”א פעם אחת בשבוע והוא רק לילי שבתות לא יאמרו. ואם היה המנהג לאומרו כבר כ’ המג”א דשרי ע”פ דברי הרדב”ז והרלב”ח. וכן פסק באג”מ (חאו”ח ח”ד סימן סט’ אות ג’) משום לא פלוג עיי’ שם. וקצת צ”ע דמדברי רש”י (שבת כד ע”א) משמע בהדיא דבעינן מקום קבוע לתפילה ולאו מקום ארעי דשם היו מתקבצין כולם בלילי שבתות ובית כנסת היה פי’ דדווקא שם היו מצויין ולא במקום ישוב אך מקום קבוע לתפילה היה. ולכן הנוהגים להפוך מקום שבשאר ימות השבוע אינו משמש כבית כנסת אלא לשאר ענינים ובליל שבת נהפך למקום תפילה לא יאמרו שם מעין שבע כן נראה לי. וכ”כ בס’ מטה יהודה (עייאש סימן רסח’ ס”ק א’) שהמתפללים בחצריהם במנין מפני שדרים רחוק מבית הכנסת הקבוע אין להם לומר ברכת מעין שבע אע”פ שהם צבור. שלא תקנו חכמים ברכה זו אלא במקום תיבה וס”ת של בית הכנסת קבוע עיי’ שם. והחמיר על מה שכ’ הט”ז ועיי’. וכ’ הא”א (הנ”ל) דאף לדברי הט”ז צריך להתפלל כל התפילות עיי’ שם. והפליג לומר בס’ מאורי אור (חלק באר שבע דף קג:) שאין לומר ברכת מעין שבע חוץ מבה”כ ואפילו במקום קבוע ודברי הט”ז לא נאמרו אלא במקום המיוחד לתפלה וסגור ונעול בין זמני התפלה שאין משתמשים שם תשמיש הדיוט. והבו דלא להוסיף עלי’ כי בזמנינו גם בבית הכנסת אינו אלא ממנהג אבותינו עיי’ שם.