שלום וברכה
רכישת מכשיר או דירה שנעשו בהם איסור:
הלכה – חסידות:
יש להבדיל בין המקרים השונים, תתכן אפשרות שיש איסור הלכתי, כגון כלי שבושל בו בשבת באיסור, אסור לאותו אדם שבשל להשתמש בו ללא הכשרת כלים. כמו כן ידועה היא מידת החסידות, שלא לאכול בהמה שהורה בה חכם, בשל עצם נדנוד האיסור שהיה בה אף שנפשט להיתר (ארה, פתחי תשובה, יורה דעה סימן קטז).
מכשירים שנעשה בהם שימוש באיסור ללא השפעה הלכתית, מבחינה הלכתית אין כל מניעה להשתמש בהם.
ברם, מן היסודות האיתנים ביהדות היא ההכרה ב”השפעת המעשים” לטוב ולמוטב. מעשה טוב או חלילה מעשה שאינו טוב שהאדם פועל הרי הוא משפיע על סביבתו לטוב ולמוטב.
“וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ”:
על הפסוק בבראשית (ו, יא): “וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים… וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי־הִשְׁחִ֧ית כָּל־בָּשָׂ֛ר אֶת־דַּרְכּ֖וֹ עַל־הָאָֽרֶץ”.
מובא במדרש רבה (בראשית, כ”ח ח’): “… רבי לוליאני בר טברין בשם רבי יצחק אמר: אף הארץ זינתה, היו זרעין לה חטין והיא מפקא זונין [גרעינים שחורים]. אילין זונייא רבה, מן דרא דמבולא אינון [אלו הגרעינים השחורים הנמצאים בין התבואה, מזמן המבול הם]”.
דברי המדרש מופלאים, הלא אין לארץ “בחירה” וכיצד איפה שייך אצלה חטא?
הג”ר יוסף דב סולוביצ’יק זצ”ל בספרו “בית הלוי” מסביר כי חטאת האדם הייתה רבה והיא השפיעה לרעה הקרקע לחטוא מיסוד יצירתה.
יסוד רעיון זה מתבטא יפה בדברי גאון המחשבה הרב גולדוויכט זצ”ל (אסופת מערכות, חוקת עמ’ ר”ט): “מן היסודות שהורונו בעלי המחשבה, שמעשיו של אדם מטביעין חותמן לטב או למוטב, לא לבד על עצמו ועל נפשו, אלא אף על מקומו. שמצינו קדושה קדושה שנתפסת במקום, והן אלו עשר קדושות שנמנו ריש מסכת כלים (א’ ו’. כ”ארץ ישראל”, “הר הבית”, “קדש הקדשים”). ואף האדם במעשיו בידו לקדש או חלילה לטמא, את מקום מושבו. שההשראה הנובעת מפעליו, נתפסת, נספגת ונגבלת בכתלי ביתו. עד אשר גופו הופך להיות מקום של השראת השכינה, או חלילה להיפך”.
לאור דברים הללו, ניתן להבין כי ממידת חסידות יש מקום להימנע מלהשתמש בכלי או בבית אשר נעשתה בו עבירה. את ערכה של מידת החסידות ניתן ללמוד בספר מסילת ישרים (פרק יט).
מגורים בדירה שנעשה בה איסור:
בספר דרך שיחה (חלק א’, עמוד צ) נשאל הגר”ח קניבסקי זצ”ל אודות דירה שכורה שבעליה אינו שומר מצוות, והדירה משופצת ומסויידת, ואין צורך לסייד אותה, והשיב: כדאי לעשות בה איזה שינוי, שיסייד שוב את חדר השינה.
כמו כן בספר ילקוט יוסף (שובע שמחות, חלק א’, עמוד תפט) מובא: כי “הקונה דירה מיד שניה [דהיינו שדרו בו אנשים אחרים], לכתחילה טוב ונכון שיצבע ויסייד את הבית לפני שנכנס אליו, כיון שהמקום משפיע הרבה על האדם, שאם דרו בדירה זו אנשים בעלי ריב ומדון, או אנשים עם צרות וחולאים, או חילוניים, ישפיע עליו המקום חלילה, ולכן על ידי הסיוד יבטל את כוח אחיזתם”.
מסקנה:
מן הדין אין מניעה לרכוש כלי או דירה שנעשה בהם איסור. בדירת מגורים ראוי לחדש בה דבר מה. מי שרוצה לסלסל בעצמו ולנהוג מידת חסידות התובעת ניקיון דעת, תבוא עליו ברכה.
שנזכה לשמור ולעשות רצון שמים, מתוך שלמות הלב והדעת.
בברכה, הרב איתיאל כ”ץ
