ברכת הגומל לאשה אחרי ניתוח

שאלה: לאחרונה השתתפתי בסיום מסכת, ומאחר שהיה זה בהשתתפות עשרה אנשים, ביקשה אשת בעל הבית לנצל את העובדה שנזדמנו לביתה עשרה אנשים, ולברך ברכת הגומל לאחר שהחלימה מניתוח מסוכן. ויש לדון האם אשה מברכת הגומל לאחר שהחלימה מניתוח.

תשובה: המשנה ברורה (סי’ רי”ט ס”ק ג’) כתב, שמנהג העולם שאין נשים מברכות ברכת הגומל, משום שברכה זו צריכה להיאמר בפני עשרה אנשים, ואין זה דרך ארץ לאשה שתברך בפני עשרה אנשים. וכן דעת החזו”א, שנשים לא יברכו הגומל (ארחות רבינו ח”א עמ’ צ”א). [ועיי”ש שבנותיו של הסטייפלער לא בירכו הגומל לאחר לידה. וכן זכיתי לשמוע מהגר”ח קניבסקי זצ”ל, שמנהגם לא לברך הגומל לאחר לידה].

במנחת שלמה (ח”ב סי ד’ אות ל”א) כתב הגרש”ז אויערבאך, דכיון שנהגו נשים לא לברך ברכת הגומל משום צניעות שכבודה בת מלך פנימה, לכן ביולדת שכרגיל הקרובים מתאספים בביתה, וגם חייבת בקרבנות, רבים נוהגים בירושלים בברכה זו. משא”כ במפלת אע”ג שחייבת בקרבן, כיון שאין אסיפת קרובים, לכן אינן מברכות. וכן כתוב בהליכות שלמה (ח”א פכ”ג סעי’ ד’), שהמנהג בירושלים עיה”ק שהיולדת מברכת הגומל כשהקרובים מתאספים בביתה. אבל על שאר חיובים אין הנשים מברכות. גם בספר נשמת אברהם (ח”א עמ צ”ד) כתב הגרשז”א, שבירושלים לא ראה שנשים מברכות, חוץ מיולדות.

וצ”ע מנהג זה, דאם יולדת מברכת משום שמתאספים בביתה קרוביה, א”כ בכל פעם שתתחייב בברכת הגומל, ולאו דוקא אחרי לידה, בעלה יביא עשרה לביתה לצורך ברכת הגומל, או שתבוא לבית הכנסת ותברך מתוך עזרת נשים. ואם תאמר שכאשר אינם קרוביה יש בזה חוסר צניעות, א”כ שיאסוף עשרה מקרוביה לביתה. ואפשר שלא הטריחו לקבץ, ובפרט אם נאמר שצריך עשרה מקרוביה, לא תמיד מצויים עשרה מקרוביה, וצ”ע.

ואכן בהליכות שלמה (שם הערה 10) כתוב, שכשנשאל פעם הגרש”ז אויערבאך באשה שהחלימה מניתוח אם תברך, השיב דכיון שממילא יהיו בביתה עשרה אנשים כעבור זמן מה, מן הראוי שתברך אז בפניהם. אמנם משמע שלקבץ באופן מיוחד עשרה כדי לברך אין צורך.

לעומת זאת בחיי אדם (כלל ס”ה סעי’ ו’) פסק שנשים מברכות הגומל בכל מקרה המחייב ברכת הגומל. וע”ע בשערי אפרים (שער ד’ סעי כ”ח ובפתחי שערים) ובערוך השולחן (סי’ רי”ט סעי’ ו’) שגם צידדו לחייב אשה לברך הגומל.

ופוסקי ספרד פסקו שאשה מברכת הגומל, ולאו דוקא יולדת, עי’ בן איש חי (שנה א’ פרשת עקב אות ה’), כף החיים (סי’ רי”ט אות ג’), שו”ת יחוה דעת (ח”ד סי’ ט”ו).

העולה לדינא, בקרב האשכנזים נחלקו המנהגים האם אשה מברכת הגומל. יש אומרים שאינה מברכת כלל, ויש אומרים שרק יולדת מברכת, ויש אומרים שמברכת בכל אופן שיש חיוב לברך. וכן מנהג הספרדים שמברכת בכל אופן.

הרב ישראל גרטנר