דיני קריאת המגילה

הרב דוד

בן חי

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

קריאת המגילה

כתוב במגילת אסתר (פ”ט פ”כח) והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור וכו’ ומכאן למדנו שצריכים אנו ליקרוא את המגילה כמו שפירש רש”י ד”ה נזכרים בקריאת מגילה. לזכור את הנס שעשה עימנו הקב”ה ונהפוך הוא וישלטו היהודים המה בשונאיהם (ע”ע גמ’ מגילה ב ע”ב שהוקשה זכירה לעשיה עיי’ שם).

חובת קריאת המגילה וזמנה

חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולחזור ולקרואתה ביום שנאמר (תהילים כב ג) אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי (מגילה ד ע”א). קריאה של לילה זמנה כל הלילה עד עלות השחר וקריאת המגילה של יום זמנה כל היום עד שקיעת החמה (חזו”ע פורים עמ’ מז’). ועיקר קריאת המגילה היא ביום (תוס’ שם ד”ה חייב וכו’). אם לא קראה מגילה בלילה או ביום אין לו תשלומין. מכל מקום אף אם לא קראה מגילה בלילה חייב לקורתה ביום.

מתי קוראים מגילה

כתוב במגילת אסתר (ט כז) קימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה ע”כ. ופירוש הדבר שקבעו אנשי כנסת הגדולה שיהיו ימים בהם יקימו את ימי הפורים, וימים הללו מפורשים בפסוקים במגילה (ט כא) לקים עליהם להיות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה ע”כ. וחילקו חכמים, שערים שלא היו מוקפות חומה בימי יהושוע בן נון קוראים את המגילה ביד’ אדר והערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושוע בן נון קוראים את המגילה בטו’ באדר.

ישנם ערים שספק אם היו מוקפים חומה בימות יהושוע בן נון כגון טבריה, חברון, יפו, עכו, צפת, לוד, באר שבע וחיפה יקראו את המגילה ביום יד’ וביום טו’ יקראו בלא ברכה.

מי הם החייבים בקריאת מגילה

הכל חייבים בקריאת מגילה אנשים ונשים. ואף שקריאת מגילה היא מצות עשה שהזמן גרמא מכל מקום מאחר וגם הנשים היו באותו הנס (גמ’ מגילה ד ע”א) וחייבות בקריאת מגילה בין בקריאת לילה ובין בקריאתה ביום.

ילדים פטורים מקריאת מגילה מכל מקום מצווה לחנכם לשמוע מיקרא מגילה (רמב”ם פ”א מהלכות מגילה ה”א) אך אם הם קטנים ביותר ואינם נשמעים לקול הורהים ויכולים לבלבל את השומעים אין להביאם לבית הכנסת כלל. והכל תלוי בפיקחות הילד. (חזו”ע פורים עמ’ סב).

אבל בתוך יב’ חודש לאביו או לאמו ובתוך ל’ לשאר קרובים רשאי לקרות את המגילה אף בציבור. (חזו”ע פורים עמ’ סו).

שמיעת קריאת המגילה מרמקול או דרך הטלפון או ממקלט הרדיו

השומע מקרא מגילה דרך הטלפון או דרך ברדיו אינו יוצא ידי חובתו אפילו אם קריאת המגילה נעשית בשידור חי. ולכן אף השומע את ברכות קריאת המגילה בשידור חי אינו עונה אחר המברך אמן.

השומע מקרא מגילה מתוך רמקול שנמצא בבית הכנסת או במקום הקריאה שהקורא מדבר ישירות למיקרופון ונשמע קולו בחוזק, היושבים סמוך לשליח ציבור באופן שגם אם ינטל הרמקול יוכלו לשמוע מהשליח ציבור ואין הרמקול מסייע להגברת קול השליח ציבור יוצאים ידי חובתם. אך היושבים רחוק מהשליח ציבור שבלעדי הרמקול לא היו יוכלים לשמוע את קריאת המגילה מהשליח ציבור אינם יוצאים ידי חובתם. (חזו”ע פורים עמ’ נז).

קריאת המגילה ברוב עם

מצווה מן המובחר לקיים את קריאת המגילה ברוב עם ולכך מבטלים אף תלמוד תורה כדי לשמוע מקרא מגילה ולכך יש להתקבץ כולם בבית הכנסת ולקרוא את המגילה שבת אחים גם יחד משום פירסומי ניסא (מגילה ג ע”א ועיי’ תוס’ שם). מכל מקום נשים אינן חייבות להגיע לבית הכנסת לשמוע מקרא מגילה ברוב עם אלא ימתינו לזמן הקריאה שלהם או שיצאו ידי חובה על ידי קריאת הבעל אף בביתם.

הכאות ברעשנים וברגליים בעת קריאת “המן”

נהגו העם להכות ברגליהם ולהריע על ידי רעשנים בעת קריאת שמו של “המן” במקרא מגילה. ומנהג זה מובא בראשונים והאחרונים (עיי’ אורחות חיים ובב”י סימן תרצ’ וברמ”א שם). מכל מקום אין לעשות כן בכל פעם שמזכירים את שמו של המן מאחר וזה מטריד ומבלבל הציבור מלשמוע את השליח ציבור ועל ידי כך נגרמת מניעת שמיעת מקרא מגילה כהלכה ואף לא יוצאים ידי חובת קיראת המגילה כהוגן משום כך. לכן יכישו ברגליים וירעישו ברעשנים בעת קריאת מפלת המן שלא תוסיף לו תקומה. (עיי’ חזו”ע פורים עמ’ סב הערה כו). ולכך במקום שמרעישים באמירת המן וכדומה על השליח צבוא להמתין על שיעבור הרעש ולחזור התיבה כדי להוציא מי שלא שמע התיבה כראוי.

דיני מגילה וקריאתה

מי שיש בידיו מגילה כשרה דהיינו שנכתבה על קלף ובדיו יש להחמיר ליטול ידיים קודם שיאחז במגילה. מכל מקום אם לא נטל ידיו יש מקום להקל לאחוז במגילה ללא נטילת ידים וטוב שיאחוז במגילה על ידי מטפחת. (חזו”ע פורים עמ’ עז’).

מי שנפלה מידו המגילה לארץ, אין צריך להתענות על כך אלא יתן פדיון תענית לצדקה.

הנכון שכל אדם יחזיק בידו מגילה כשרה, מאחר שאם לא שמע איזו תיבה מהשליח ציבור יכול לקרותה בעצמו במגילה שלו. ואם אין לו מגילה כשרה יכול לצאת ידי חובה אף במגילה המודפסת בזמנינו ויעקוב אחר קריאת השליח ציבור בדיקדוק ובשתיקה כדי לצאת ידי חובה.

השומע את המגילה והוא מתנמנם לא יצא ידי חובת קריאת מגילה. לכן יזהר להיות ערני בשעת קיראת המגילה (חזו”ע פורים עמ’ פג).