אישה שעשתה הפסק טהרה, ולמחרת ביום ראשון לבדיקות שבעה נקיים בדקה בוקר וערב, והלך בעלה עם העדי בדיקה למורה צדק, ואמר לו הרב שבדיקת ההפסק טהרה שעשתה אינה טובה. האם הבדיקה של השבעה נקיים שעשתה בערב יכולה להיחשב כבדיקת הפסק טהרה ותתחיל למחרת את השבעה נקיים, או כיון שלא כיוונה בבדיקה זו להפסיק בטהרה לא עלה לה וצריכה למחרת שוב לפסוק בטהרה.
הנה ראנו מצינו שנחלקו בזה האחרונים האם אישה שבדקה עצמה שלא לשם לפסוק בטהרה אלא לשם בדיקה של נקיות, האם עולה לה לשם הפסק טהרה או שלא שצריכה לכוין שעושה בדיקה כדי לפסוק בטהרה. דעת הרב צמח צדק (סימן צה) שבדיקה לשם נקיות לא מועילה להפסק טהרה, וטעמו שכיון שלא בדקה כדי לפסוק בטהרה יש לחוש שלא בדקה היטב בחורין ובסדקים. אבל הרב עבודת הגרשוני (סימן עט) חולק ופסק שעלתה לה הבדיקה להפסק טהרה ואין לחוש שמא לא בדקה יפה. וכ”פ בשו”ת עונג יו”ט (חיו”ד סי’ פג) ועיין בסדרי טהרה בסימן קצו (ס”ק לג) שהאריך בעניין והביא ראיות לדברי העבודת גרשוני, ופסק להקל כמותו. ועיין בשו”ת שבט הלוי ח”ה (סי’ קי אות א) שלמד שהסד”ט דעתו להקל.
והנה יש לומר שכל דברי הצמח צדק הם בעשתה בדיקה לפני שהתחילה לספור שבעה נקיים, שאז סובר שיש לחשוש שמא לא בדקה יפה בחורים ובסדקים, אבל אישה שעשתה הפסק טהרה והתחילה בבדיקות השבעה נקיים ואחר כך התברר לה על ידי הרב שבדיקת ההפסק אינה טובה, גם הוא מודה שיש להחשיב בדיקת השבעה נקיים להפסק טהרה. וכ”כ בשו”ת בית שלמה ח”ב (סי’ לז) שפשוט הוא שבדיקת השבעה נקיים עולים לה להפסק טהרה. וכ”פ בשו”ת עולת יצחק רצאבי ח”א (סי’ קטז).
ודין זה פשוט אצל כל מורי הוראה שאם מביאה להם האישה בפעם אחת כמה בדיקות של כמה ימים, וטימאו את אחת הבדיקות, מחשיבים את הבדיקה שעשתה לאחר מכן לבדיקת הפסק טהרה. וכ”כ בספר אבני שהם ח”ב (עמ’ תקפח ) שכך היה מורה ובא הגרב”צ אבא שאול זצ”ל.
מסקנת הדברים:
אישה שבדקה כדי לפסוק בטהרה, והתחילה בדיקות שבעה נקיים ואחר-כך התברר לה מהמורה צדק שבדיקת ההפסק אינה טובה יכולה לסמוך על הבדיקה שעשתה בימי ספירת הנקיים ולהחשיבה לבדיקת הפסק בטהרה.
