טבילה קודם הבדלה

הרב יעקב

לוי

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

בע”ה

טבילה קודם הבדלה

שאלה:
נשאלתי מאדם שאשתו טבלה במוצ”ש קודם הבדלה וללא שאמרה ‘ברוך המבדיל’ האם יש בעיה כלשהי בטבילתה ?

תשובה:
אף שהיה ראוי לטבול אחר הבדלה, אין כל בעיה בטבילתה.

הרחבה ומקורות: מדאורייתא נדה אינה יכולה לטבול עד ליל שמיני שנא’ ‘שבעת ימים תהיה בנדתה’ (ויקרא ט”ו י”ט), משמע שכל השבעה כולן היא בנדתה, וזבה יכולה לטבול כבר ביום השביעי אחר נץ החמה, משום שתלויה בספירתה ובספירה אמרינן מקצת היום ככולו, אבל אסרו חכמים לטבול ביום השביעי גזירה שמא יבוא עליה אחר טבילתה, ואח”כ תראה ותסתור מניינה ונמצא שבעל זבה, וע”כ נפסק להלכה שאף כיום שנשים ספק זבות אסורות לטבול ביום השביעי (יו”ד סי’ קצ”ז). עוד גזרו שאשה נדה אף אם טובלת שלא בזמנה לא תטבול ביום משום סרך בתה, שתראה את אמה טובלת ביום ותבוא לטבול ביום אפילו בזמנה ואתיא לידי כרת, וסוברים רוב הראשונים שאף בזבה גזרינן כן, על אף שאם תטעה הבת לטבול ביום עלתה לה טבילה, וכך נפסק בשו”ע שם שלא תטבול ביום כלל אא”כ יש אונס שאז תטבול מבעוד יום מיום השמיני והלאה (אמנם במצבים מסויימים מאוד דחוקים התירו הפוסקים אף ביום השביעי, ואכמ”ל).

דבר פשוט הוא שעל אף שיש עניין להוסיף מחול על הקודש, ומאחרין תפלת ערבית (או”ח סי’ רצ”ג), והממשיך סעודה שלישית זמן רב לתוך הלילה מזכיר של שבת בברכת המזון (סי’ קפ”ח ס”י) וי”א שמותר אף בבשר ויין בשבוע שחל בו ת”ב (תקנ”א ס”ט), מכל מקום ברור שמדובר בלילה ובתאריך אחר, וע”כ דנו הפוסקים (בסי’ קפ”ח) במאריך בסעודה וחל ר”ח במוצ”ש אם יאמר אף יעו”י או שזה תרתי דסתרי, וכשחל תשעה באב במוצאי שבת חייב להפסיק לאכול מבעוד יום (תקנ”ב ס”י). וכן לגבי ספירת העומר כתב המ”א (סי’ תפ”ט סק”ז) דאין כל חשש לספור קודם הבדלה דבאמת שבת כבר חלף והלך לו רק שאסורים במלאכה עד שיבדיל. ואיסור עשיית מלאכה קודם הבדלה (או אמירת ברוך המבדיל) כמובא בסי’ רצ”ט ס”י בפשטות הוא מדרבנן בין אם הוא מחמת המשך קדושת השבת ובין אם הוא איסור חדש משום כבוד השבת (יעויין בט”ז ס”ס רס”ג ורצ”ט סק”ט ומ”ב שם סקל”ג, חי’ הגרי”ז על הרמב”ם שבת פכ”ט ה”ה, צי”א חלק י”א סי’ ל”ד, ועוד). איסור המלאכה הוא גם לנשים, ועי’ סי’ רצ”ו ס”ח שנחלקו אם חייבות בהבדלה, ובכל מקרה כבר כתב הרמ”א בסי’ רצ”ט ס”י שלא יעשו מלאכה קודם אמירת ‘ברוך המבדיל’ (אמנם אם איסור המלאכה הוא מחמת חיוב ההבדלה, א”כ לדעה שלא חייבת בהבדלה לכאורה איסור המלאכה קל יותר, או לא קיים, ועי’ בחידושו של צי”א הנ”ל לגבי אלו שאינם שתו”מ, ויתכן ששייך אף בנשים).
העולה מהדברים כי טבילה קודם הבדלה תחשב ללילה, ויצאה ידי חובת הטבילה לכתחילה ללא ספק (בדיעבד גם אם היה נחשב ליום עלתה לה טבילה לדעת השו”ע בסי’ קצ”ז ס”ה, ועי’ ש”ך ופת”ש שם). אמנם אם בטבילתה, הכנותיה או הגעתה למקווה הייתה פעולה האסורה בשבת יתכן שעברה על גזירת חכמים שלא לעשות מלאכה קודם הבדלה (ותלוי בדעות השונות כנ”ל), אולם אם היתה שוגגת לדעת נתה”מ (חו”מ רל”ד ביאורים סק”ג) שוגג בדרבנן א”צ כפרה וכאילו לא עבר דמי, אך לא כולם הסכימו עם חידושו זה.