נתינת חפץ לתוך יד אשה
שאלה: האם מותר לאיש לתת חפץ לתוך יד של אשה, או לקבל ממנה חפץ לתוך ידו, כגון לתת מעות לתוך ידה של קופאית או לקבל ממנה עודף.
תשובה: כתב השו”ע (אבה”ע סי’ כ”א סעי’ ה’): אסור להשתמש באשה כלל וכו’ שמא יבא לידי הרהור עבירה. איזה שמוש אמרו, ברחיצת פניו ידיו ורגליו, אפילו ליצוק לו מים לרחוץ פניו ידיו ורגליו אפילו אינה נוגעת בו, והצעת המטה בפניו, ומזיגת הכוס. וברמ”א (שם) הוסיף: וי”א דהוא הדין באכילה עמה בקערה נמי אסור בכל ערוה כמו באשתו נדה (בנימין זאב סימן קמ”ג). ויש מקילין בכל אלה, דלא אסרו דברים של חבה רק באשתו נדה (שו”ת הרשב”א ח”א סי’ אלף קפ”ח).
ובבית שמואל (שם ס”ק ט’) כתב, שהמקילין בכל אלה, הכונה לענין אכילה בקערה אחת או להושיט מידו לידה, דאסור כשאשתו נדה, מ”מ באשה אחרת לא חיישינן להרהור באופן זה, אבל רחיצת ידים והצעת המטה ומזיגת הכוס אסור גם לדעת המקילין.
ובשו”ת הרשב”א, שהוא מקור דעת המקילין המובא ברמ”א, ביאר שרק באשתו נדה אסרו אכילה בקערה אחת או להושיט מידו לידה, כיון שלבו גס בה ובקירבה מועטת יש לחשוש להרגל עבירה, אבל בשאר נשים שאין לבו גס בהן אין לחוש להרגל עבירה בקירבה מועטת.
בשו”ת אגרות משה (יו”ד ח”א סי’ צ’) כתב, שעל אף שהרמ”א מביא גם את דעת המחמירין, מ”מ הרמ”א מסיק להקל. והוסיף, וכמובן באופן שאין לחוש שמחמת זה יבוא לידי הרהור. גם בשו”ת בצל החכמה (ח”ג סי’ י”ב אות ח’) כתב שלמרות שהרמ”א הביא שתי דעות, מ”מ גם המהרש”ל בספר ים של שלמה (קדושין פ”ד סי’ כ”ו) מעתיק דברי הרשב”א הנ”ל להלכה, וכן נראה הסכמת האחרונים להלכה. וכן פסק בטהרת הבית (ח”א עמ’ ל”ט).
הערוך השולחן (אבה”ע סי’ כ”א סעי’ ז’) אחר שהביא דעת האוסרין כתב: אף שיש מקילים באכילה או להושיט מידו לידה, ורק באשתו נדה אסור, מ”מ הירא את דבר ד’ ירחק מכמו אלה. וכן מסיק בשו”ת באר משה (ח”ד סי’ קל”ד), דאף שאין איסור בדבר כשאינו מתכוין להנאתו, המתרחק מכל וכל תע”ב.
[בשו”ת שבט הלוי (ח”ה סי’ ר’ ד”ה בענין אכילה) כתב לענין אכילה בקערה אחת, דמשמע שהרמ”א מסיק להקל, שהדברים נאמרו רק בימיהם שדרכם היה לאכול לפעמים כמה אנשים מקערה אחת כדמוכח בכמה דוכתא, וא”כ הגם שזה נראה דרך חיבה ורעות מ”מ אין בזה פס”ר שיבוא להרהר, אבל בזמנינו אנו שאין דרך כלל שיאכלו ב’ אנשים מתוך צלחת או קערה אחת, אלא אם כוונתם לחבה ואהבה ביותר, פשיטא שזה איסור גמור בין באשת איש בין בפנויה].
העולה לדינא, מעיקר הדין מותר לתת חפץ לתוך יד של אשה או לקבל ממנה חפץ לתוך ידו, ובתנאי שאינו מתכוין ליהנות, ואין לחוש שמחמת זה יבוא לידי הרהור. והמחמיר בזה תע”ב.