שאלה: האם אדם מצווה להעיר לאשתו מתי שעוברת על הלכה, והאם יש דין להקל מצד שלום בית על אף שאם זה היה חברו היה צריך להעיר לו, ומה הדין בהלכות שקשורות לבעל:?
תשובה: הגם שאדם מצווה במצוות תוכחה, וכפי שנאמר ” הוכח תוכיח” וכ”ש בבני ביתו שצריך להנהיגם בדרכי התורה וההלכה, צריך האדם לדעת שיש דברים שבעל מעיר לאשתו היא יכולה להיפגע, וכגון אם זה דבר שקשה לה להתחזק בו ויצטרך להעיר כמה וכמה פעמים, או דבר שהוא מראה על אופי רע שלה וכדו’ לכן לא בכל מקום מצווה הבעל להעיר לאשתו הגם שישנה מצוות תוכחה וכמו שנבאר.
אך זה צריך להקדים לא בהכרח כל פעם שאומרים מה היא ההלכה זה צריך לבוא בצורת ההערה, שנשים אינם תמיד יודעות מה היא ההלכה ואם מסבירים בנחת מה ההלכה ולא בצורת ההערה אלא רק כידיעה והסבר דבר זה התקבל בחיוב מצד האישה שהרי היא מעוניינת לדעת ההלכה, (וזה המקום לומר שבשולחן שבת אדם יכול ללמד את בני ביתו הלכות וודאי את הנשים שהרי אינם מגיעות ביום יום ללימוד ההלכה).
אך במקרים שרואים שהאישה חוזרת על אותה טעות או מחסרון שימת לב או מסיבה אחרת ואינו רק חסרון ידיעת ההלכה אך המעשה אינו מזיד יש לחלק את ההלכה.
אם הוא מצוות דרבנן שאינם נוגעות להלכות של הבעל, אין הבעל צריך להעיר שמיטב שהיו שוגגות ולא מזידות, כמובן שאם הבעל יודע שאם ידבר על זה האישה לא תעשה זאת א”כ הרי יצילם גם משגגה אך לא תמיד פני הדברים כן.
ואם הוא מצוות מהתורה (ויש מקום לחלק בין מצוות מפורשות או אכמ”ל) או באופן שהוא מזידה ח”ו, אם יכול הבעל העיר בלי להרוס את השלום בית הדבר מצויין וצריך הרבה לימוד בזה, אך אם רואה שהדבר יביא לידי ריב ומדון בין בני הזוג, אין הבעל צריך להעיר לאשתו ולא להוכיחה על כך והוא משום הלכה של שלום בית.
במצוות שנודעות לבעל כגון טהרה או כשרות וודאי שהבעל יכול להעיר, אך בזה יעשה שאלת חכם וכל מקרה לגופו.
כמו כן במקום שיש בזה מקום משום חינוך הילדים שילמדו מהאמא גם צריך לעשות בזה שאלת חכם שלא כל מעשה באמת משליך על הילדים ולכן יעשה שאלת חכם.
מקורות:
ילקוט יוסף אוצר הדינים לאשה ולבת, וראיתי לצטט את דברי הרב בן ציון אבא שאול, וז”ל וכשרוצה להעיר באיזה ענין שנוהגת אשתו שלא כהלכה לא יעיר מיד, אלא ילמד דין זה בשלחן שבת וכדו’ ובכל אופן יאמר לה הדין פעם אחת ולא יותר, ואין צורך להוכיחה אלא בג’ דברים בטהרת המשפחה ובכשרות ובשבת, שאלו דברים הנוגעים אליו, אבל בשאר דברים ימנע ולא יפר שלום בית.
