נשאלתי בחג השבועות אשר חל ביום שישי, לגבי אשה שחל ליל טבילתה בליל שבת, ובערב החג לא שמה ליבה לזאת וקלעה את שערותיה (צמות), האם מותר לה לפרק את הצמות בים החג.
הנה במסכת שבת (דף צד:) נאמר במשנה הגודלת שערה (קולעת את השער) רבי אליעזר מחייב וחכמים אוסרים משום שבות. זאת אומרת לרבי אליעזר יש איסור מן התורה לקלוע את השיער בשבת, וטעם האיסור הוא משום ‘בונה’ וכדרשת הגמרא על הפסוק ‘ויבן ה’ אלוקים את הצלע’ -מלמד שקילעה הקב”ה לחוה והביאה אל האדם, ושכן בכרכי הים קורים לקליעתא בניתא דהיינו לקליעה קורים בנייה. אבל חכמים סוברים שאיסור קליעת שער בשבת אינו מן התורה אלא איסור דרבנן, כיון שאין זה דבר המתקיים, ומן התורה אסור רק דבר המתקיים. והלכה כחכמים שהאיסור הוא מדרבנן.
וכתבו התוספות בפרק במה אשה (דף נז. ד”ה במה) והרא”ש (סימן א) שמסתבר שכשם שיש איסור לקלוע את השער כך יש איסור להתיר את קליעת השיער. וכן פסק מרן השולחן-ערוך בסימן שג (סעיף כו) וזה לשונו: אסור לקלוע שערה בשבת, ולא להתיר קליעתה.
הרי מבואר שיש איסור מדרבנן להתיר את צמותיה, ובלי להתיר את הצמות אינה יכולה לטבול משום חציצה, אולם עומדות בפניה כמה אפשרויות לסתור את קליעת השערות.
האחת היא, להסיר את הסרט או הגומיה שקלעה בה את השערות, ובכך שהשערות לא קשורות למטה הם יפתחו אחר כך לאט לאט על ידי הליכתה תנועותיה וכדומה, ובזה אין שום בעיה כיון שהם נפתחים כלאחר יד ולא בידיים, וזה מותר אפילו שלא במקום מצוה.
אחר מצאתי שכך כתב הגר”נ קרליץ בספר חוט-שני ח”ב (פרק לו סס”ק טו) שמותר להסיר את הגומי שמחזיק את קליעת השיער, כמו שמצוי בצמות קלועות שעושות היום שנותנות גומיה בסופן אם הקליעה לא תפתח מיד עם הסרת הגומיה, שאין זה נחשב סתירה ומותר, ומה שאחר- כך השערות נסתרות על ידי הליכה, אין זו אלא סתירה כלאחר יד.
והשנית היא לפתוח את הצמות על ידי גויה וכמו שפסק מרן השולחן ערוך בסימן שז (סעיף ה) דבר שאינו מלאכה ואינו אסור לעשותו בשבת אלא משום שבות (כלומר דבר שאינו אסור מן התורה אלא חכמים אסרו אותו),מותר לישראל לומר לאינו-יהודי לעשותו בשבת מפני מצוה. וכן פסקו האחרונים שכל שבות דשבות ( וכגון הנידון שלנו שסתירת השערות אסורה מדרבנן וגם אמירה לגוי לעשות מלאכה בשבת גם כן חכמים אסרו אותו) במקום מצוה מותר. ואם כן כפי שנתבאר שסתירת השער היא אסורה מדרבנן מותר להתיר השיער על ידי גויה.
זאת תורת העול’ה:
אסור מדרבנן לסתור את קליעת השערות בשבת או ביום-טוב, ואם שכחה וקלעה את שערותיה מותר לה להסיר את הגומיה באופן שלא תפתח הקליעה מיד עם הסרתה, אלא אחר-כך על ידי הליכתה וכדומה תפתח הקליעה וזה מותר גם שלא לצורך טבילת מצוה. או שתאמר לגויה לפרק לה את צמותיה אך אפשרות זאת היא רק לצורך מצוה.