ב”ה
.
שאלה:
זוג נשוי שנים רבות, והבעל רוצה להחליף את מזוזות הבית, אך דא עקא שהאשה מעכבת על ידו בטענה כי המזוזות נכתבו על ידי אביה שהלך לבית עולמו, ויש לה סנטימנטים כלפי המזוזות, מאידך הבעל טוען כי המזוזות ישנות וקטנות וחושש שהן פסולות, גם לפותחן בכדי להגיהה אותם חושש הבעל שייפרדו האותיות תוך כדי פתיחת המזוזות ויפסלו המזוזות, ונפשו בשאלתו אם ניתן להשאיר את המזוזות הישנות ולהוסיף ליד כל פתח מזוזה חדשה.
תשובה:
מן הראוי חשוב להסביר לאשה את החשיבות בהחלפת המזוזות במזוזות חדשות כשרות מהודרות שאין בהם חשש של פסול, אבל אם האשה מתעקשת להשאיר את המזוזות הישנות, וישנו חשש סביר שהמזוזות פסולות מחמת יושנם וקטנותם, מותר להוסיף מזוזות חדשות, ויכוון שהמזוזות הישנות אינם אלא קלף בעלמא, ונכון שיכסה את המזוזות הישנות מחשש מראית עין שלא יאמרו שעובר על איסור בל תוסיף.
מקורות:
בספר פתחי תשובה חיו”ד (סי’ רצא ס”ק ב) הביא בשם ספר חמודי דניאל כת”י, שכתב שמי שקשה לו להוציא את המזוזה ולבדקה כגון שהיא תחובה בעומק ורוצה להניח אחרת חדשה בסמוך לה, שאין לעשות כן משום איסור בל תוסיף שהתורה ציוותה מזוזה אחת בפתח ולא שתיים ולכן מחויב להסיר את הישנה. (ע’ ט”ז סי’ רפט שהביא דברי הגמ’ במנחות שהוכיחה מזה שהתורה אמרה בקרבן פסח “ונתנו על שתי המזוזות” דהיינו על שתי המשקופים של הבתים, מוכח שמזוזות נחשב אחת ולכן איכא איסור בל תוסיף).
אמנם כתב בספר חובת הדר (פ”א הערה לח לר’ ישעיה בלוי בעל פתחי חושן) שאם המזוזה הראשונה ודאי פסולה מותר להניח חדשה אחרת בסמוך לה. וכן כתב בספר פתחי מזוזות (חזן ע’ קלג אות ב).
עכ”פ שהמזוזה כשרה אסור להוסיף עוד מזוזה וכן פסק באגרות משה (יו”ד ח”א סימן קפג) שמי שקשה לו להוציא את המזוזה הישנה כדי לבודקה אין לו שום עצה לקבוע אחרת במקומה בלי לבדוק את הדאשונה אם היא כשרה או לא משום איסור בל תוסיף, וע’ שם שכתב שאף אם מתנה שרוצה לצאת במזוזה החדשות והישנות אינם אלא כגניזה בעלמא לא מהני. וכן כתב בחוט השני (קרליץ מזוזה ע’ קטו).
אמנם ראיתי שבשו”ת תורת מרדכי (סי’ מט) חלק על החמודי דניאל שליכא איסור בל תוסיף. ובנוסף הרבה מאחרוני זמנינו דנו לומר שגם לפי החמודי דניאל שיש איסור בל תוסיף זה דווקא שברור שהמזוזה הראשונה כשרה אבל אם המזוזה הראשונה “יש בה ספק אם היא כשרה אין איסור בל תוסיף במזוזה השנייה”. וכן כתב בחוט השני (שם), אמנם בספר חשוקי חמד מסכת יומא (יומא נז:) החמיר גם בכהאי גוונא, אך מאידך בשו”ת שבט הקהתי חלק ו (סי’ שעא) כתב כעין שאלתינו שאם כשקובע את המזוזה השנייה חושש שמא נפסלה הראשונה, אין חשש של בל תוסיף, אך הוסיף שמכל מקום נראה שאת המזוזה הישנה יכסה שלא יהא ניכר לאנשים שיש שם שתי מזוזות ויסברו שעובר על בל תוסיף. (וע”ש שכתב שהאף האגרות משה לא אסר אלא במקום שהמזוזה הראשונה ודאי כשרה). ועיין בס’ דרכי חיים ושלום (אות תתקס”ה) שהגאון ממונקאש בעל מנחת אלעזר בהיותו במקום מעיינות מרפא באכסנייה והתעכב שם יותר מל’ יום והבעה”ב היה מקלי הדעת, ועכ”ז קבע הבעה”ב בפתחו מזוזות קטנות, וידוע שרובם ככולם פסולים, החליט לקבוע בעל המנחת אלעזר מזוזות שלו בריחוק מקום קצת ממזוזות של בעה”ב, ואין בזה איסור בל תוסיף דקרוב לודאי שהן פסולות ע”ש. וע’ עוד בספר בירור הלכה חיו”ד (ע’ תא).
