שאלה : נשאלתי, אישה שעושה לייזר כמה שנים באותו מקום, ועדיין ישנם כמה שערות בודדות שגדלות לה שם, ורגילותה שקודם שהולכת לטבול מגלחת שערות אלו. ופעם זו שכחה לגלח אותם שערות והלכה וטבלה, ועתה שואלת אם עלתה לה הטבילה או שצריכה לחזור ולטבול שוב.
תשובה : הנה מרן השולחן-ערוך ביוד סימן קצח (סעיף ו) פסק שער בית הערוה באשה נשואה חוצץ.
וכתב הט”ז (ס”ק י) שהטעם שבאשה נשואה השערות שבאותו מקום חוצצות הוא מפני שהיא מקפידה על-זה שלא תתגנה על בעלה.
וכתב בשו”ת אדמת קודש ח”ב (סימן י דף כו ע”א) אשה ששכחה להסיר שער בית הערוה, אפילו יודעת בבירור שרחצה אותו מקום היטב, ולא היה שם שום חציצה וטבלה, לפי מנהג הספרדים [בנות אשכנז לא נהגו בזה מצד ההלכה שסוברים שאפשר לנקות אותו מקום היטב שלא ישאר שם שום זיעה, אולם בנות ספרד נהגו לגלח וכמו שכתבו גדולי הפוסקים.] צריכה לחזור ולטבול שנית, אפילו אם מעולם לא הקפידה לא היא ולא בעלה, משום שהולכים אחר רוב הנשים הנשואות שהם מקפידים בזה, ובטלה דעתה אצל כל אדם, וכל שכן אם מקפדת היא בשאר פעמים.
וכתב שכל זה דוקא בלא שימשה עם בעלה, אבל אם כבר שימשה הרי היא כאשה ששכחה לגזוז ציפורן אחת וטבלה, שאם כבר שימשה אינה צריכה לטבול שנית.
אבל מרן החיד”א בספר ברכי יוסף בשיורי ברכה (סימן קצח ס”ק ב) כתב שלדעתו פשוט שמותרת לבעלה, ושכן מצא למהרי זיין שהעלה שכל שרחצה היטב ולא נשאר שום דיבוק אינו חוצץ.
וכן פסק הרב בן איש חי (ש”ב שמיני הלכה ז) שאם רחצה אותו מקום היטב קודם הטבילה, אין השערות חוצצות בדיעבד.
וכן כתב בספר בדי-השולחן (עמוד מ ס”ק קמח) שאשה מבנות הספרדים שנוהגות להסיר שיער בית הערוה, בדיעבד שטבלה קודם שגילחה שערותיה, אינה צריכה לטבול שוב, ואם זה שעת הדחק, אפילו לכתחילה יש להקל לה לטבול בלי שתגלח את השערות.
וכן פסק הגר”ע יוסף בספרו הבהיר טהרת הבית ח”ג (עמוד כא-כג) שיש להקל בדיעבד ואינה צריכה לטבול שוב.
ונראה לענ”ד שבנידון זה שאין לה שערות באותו מקום, אלא רק כמה בודדות שאינם מורגשות, אין דרך העולם להקפיד בזה כלל, ולכן גם לדעת הרב אדמת קודש אינה צריכה לחזור ולטבול שנית ואפילו לא שימשה עם בעלה.
זאת תורת העול’ה:
אשה ששכחה לגלח ולהסיר את שערותיה באותו מקום וטבלה, בדיעבד עלתה לה הטבילה ואינה צריכה לחזור ולטבול שנית.
וכל שכן אשה שעושה לייזר באותו מקום ואין שם אלא רק כמה שערות בודדות שעלתה לה הטבילה.
