שאלה
: בעל שהודיעו לו שחמיו נפטר, ואשתו אינה יודעת מפטירת אביה, וברצונו להודיע לה רק מחר בבוקר, ואשתו רוצה לשמש עימו, האם מותר לו לשמש עמה?
תשובה : הנה מצינו מחלוקת בראשונים, האם מותר להזמין אדם שאחד מקרוביו שחייב להתאבל עליו נפטר ואינו יודע מזה לסעודת שמחה.
בעל המאורות (מועד-קטן כב: עמוד עח) כתב שראוי לכל בעל סעודת שמחה שלא יזמין לסעודתו מי שמת לו מת בעיר אחרת שראוי להתאבל עליו אלא שלא נודע לו.
וכן כתב הר”ן בחידושיו למסכת מועד-קטן (כו:) וזה לשונו: תנו רבנן חולה שמת לו מת, אין מודיעים אותו, שמא תטרף דעתו. מהכא שמעינן (מכאן שומעים) שלבריא חייב להודיעו, שאין מניחים אותו לעבור בידיים על מצות לא תעשה שבאבל.
אבל רש”י בספר פרדס הגדול (ס”ס רצ) פסק שמותר להזמינו לסעודת אירוסין ונישואין כיון שאינו יודע. וכן פסק הגהות מיימון (פ”ו-ה”ד) הביאם מרן הב”י ביו”ד סימן תב.
וכן כתב המאירי (מ”ק כב: עמוד קכח) דיבור-המתחיל באבל רבתי וזה-לשונו: יש מי שהורה במי שמת לו מת הראוי להתאבל עליו, ועדיין לא הגיעה שמועה ממנו, שמותר לאדם אחר להזמין לזה לסעודתו ואע”פ שהקורא יודע שכבר מת לו מת, שמאחר שאינו יודע בכך לא חל עליו אבילות כלל. עכ”ל.
ומרן השולחן-ערוך (סימן תב סעיף יב) פסק כדעת רש”י וסייעתו וזה-לשונו: מי שמת לו מת ולא נודע לו, אין חובה להודיעו, ומותר להזמינו לסעודת נישואין ולכל שמחה שכיון שאינו יודע לא חלה עליו אבילות.
ומדין זה למד בשו”ת מהר”ש הלוי (חיו”ד סימן כז) שאישה שמתה אחותה בעיר אחרת ולא נודע לה אך נודע לבעלה, מותר לבעלה לשמש מיטתו עימה, מכיון שכל עוד שלא נודע לה, לא חלה עליה אבילות.
וכתב הרב משמרת שלום בשם התפארת למשה (סימן תב סעיף יב) שהוא הדין להיפך אם לבעל מת לו מת ואינו יודע, מותרת לשמש עימו אע”פ שהיא יודעת. וכן פסק הרב מנחם אבלים (אות מ ד”ה מלאכה).
וכתב בשו”ת לב אברהם (סימן צב) שאין בזה משום “ולפני עיור לא תתן מכשול” כיון שכל שאינו יודע שמת לו מת, אין צריך להודיע לו, ולא חלה עליו אבילות כלל.
וכן פסק מרן הגר”ע יוסף בחזון-עובדיה הלכות אבילות ח”ב (עמוד קעט-קפ) שמותר לו לשמש עם אשתו, ןאין בזה משום לפני עיור לא תתן מכשול. וכן פסק בספר חיים וחסד (עמוד קצז).
מסקנת הדברים:
מותר לבעל לשמש מיטתו כל שאשתו אינה יודעת שאביה נפטר. והוא הדין שמותר לאישה לשמש עם בעלה כאשר אחד מקרוביו נפטר ואינו יודע.
