שאלה: אישה נסעה לצימר עם בעלה והילדים, וקרה מקרה שנסעו בימי הרחקה, האם מותר לאישה למלאות את בריכת הג’קוזי לבעלה או שיש מקום לאסור זאת, וכן מה הדין בהכנת בני הזוג זה לזה ספל נטילת ידים של בוקר או מים אחרונים ונט”י ראשונים של סעודה:
תשובה: יש מקום להחמיר שלא תמלא לפניו את הג’קוזי, אך שלא בפניו או באופן שממלאת לילדים וגם לבעלה, מותר לה להכין את הג’קוזי.
הדין הנ”ל הוא גם הבעל כלפי אשתו.
כל הדין הנ”ל הוא להחמיר אך מעיקר הדין מותר, אך לדעת האשכנזים צריך להחמיר מעיקר הדין.
בהכנת ספל נט”י יש להתיר לכ”ע.
מקורות:
בשו”ע ס’ קצה סע’ יב פסק אסורה ליצוק לו מים לרחוץ פניו ידיו ורגליו, אפילו אינה נוגעת בו וכו’
ובש”ך סק’ טז’ כתב בשם הרבינו יונה שאפילו לתת לפני בעלה קיתון של מים וכלים שירחץ בהם רגליו אסור מפני שהוא דרך חיבה, וכ”פ אותו לדינא הבן איש חי (סוף פרשת צו) ובשעורי שבט הלוי ד”ה למעשה, אך בט”ז סק’ ח’ כתב שאין ללמוד מהראשונים כן את האיסור אלא רק באופן ששופכת עליו ממש.
בשבט הלוי כתב שאם עושה לו כן בשביל רחיצה יש לאסור גם לדעת הט”ז משום שהוא דרך חיבה, אבל לרפואה יש להתיר.
אך בטה”ב ח”ב עמ’ קצז כתב להתיר זאת מעיקר הדין וכתב שטוב שתעשה כן שלא בפניו אך שיזהר משום שלום בית.
ומה שכתבנו לעניין הכנת ספל לנט”י שיש להתיר, הוא על פי מה שכתב בספר טה”ב שם, שיש להתיר גם לנוהגים כדעת הרבינו יונה ומשום שאין הכנה זו לצורך חיבה בלבד אלא משום מצווה, אך בספק בדי השולחן כתב להחמיר וכתב שתעשה כן שלא בפניו.
אך למעשה לדינא יש הלקל כדעת רוב האחרונים שגם לדעת הרבינו יונה יש להקל וכ”כ בשבט הלוי ועוד.
