שאלה: חתן שהערה בכלתו ולא עשתה את הבדיקה מיד ולאחר זמן ראתה על הסדין דם האם גדרו כתם או דם שמטמא את הכלה, ומה צורת הבדיקה לחתן שספק אם הערה בה:
תשובה:
גם לאחר העראה בלבד צריכים הכלה והחתן לעשות בדיקה, במידה ולא מצאו דם בבדיקה זו יש להתיר אם רק הערה בה.
גדר העראה כל עוד ולא הכניס כל האבר ויש מחמירים בחצי.
בדיקה זו צריכה לעשות כבדיקה רגילה, בדיעבד אם לא בדקה ולא ראתה על הסדין דם היא מותרת.
במידה ומצאה דם על הסדין, גם אם הוא צבעוני יש לאסור גם אם מצאה שיעור זמן אחרי כן.
כמו כן אם סמוך לקיום המצווה קינחה לאחר השירותים וראתה דם יש לאסור וישאלו לחכם, אך לאחר זמן בקינוח יש להתיר מדין דם בתולים.
בספק אם העראה בה יש להתיר בבדיקת סדינים בלבד, ובאם לא ראתה דם יש להתיר.
מקורות:
שו”ע ס’ קצג, מבואר ברמ”א וז”ל ונהגו להקל אם לא גמר ביאה רק הערה בה ולא ראתה דם.
בגדר העראה: ברמב”ם כתב ראש העטרה בלבד, אך בחכמת אדם וס”ט ועוד כתבו שלאו דווקא מהעטרה בלבד, אלא כל עוד ולא גמר ביאתו וכ”פ הבן איש חי והטה”ב, אך בשבט הלוי כתב לשאול לחכם בחצי אבר.
כמו כן ידועים דברי הנוב”י שלא כל חתן יודע מהו אותו מקום באישה, ולכן ע”פ רוב אין החתן יודע אם גמר ביאתו או לא, ולכן תמיד אם לא ראתה דם יש לשאול למדריך חתנים לבדוק שבאמת עשה המעשה כדין כדי להגדירו כביאה.
טעם הדין שהעראה לא נחשבת לוודאי השרת הבתולים, לכן לא נחשב לביאה שאוסרת ועוד שאפשר שהטה החתן ועוד שיש דעות בלא ראתה דם גם בגמר ביאה מותרת וכ”כ בשבט הלוי.
ועיין בטה”ב עמ’ תקו, שהצריכו בדיקה בשביל לברר את הדבר, אך בדיעבד אם לא ראתה על הסדין ולא בדקה טהורה מתי שהוא רק העראה, אך בדיעבד אפשר לסמוך על זה, ובאבני שוהם עמ’ תעח ( מהדורה ישנה) כתב שעכ”פ בספק העראה יש להקל בבדיקת סדינים בלבד.
