יחוד בחתן שבא על כלתו לפני הנישואין ופירסה נדה אחרי החופה
כתב בשו”ע (יו”ד סי’ קצ”ב סעי’ ד’): חתן שפירסה כלתו נדה קודם שבא עליה, לא יתייחד עמה. ובש”ך (שם ס”ק ט’) כתב: אבל בא עליה לא תקיף ליה יצריה כ”כ כיון דבעל, ומותר לייחד עמה.
ויש לדון מה הדין בחתן שבא על כלתו באיסור בעודה פנויה, לפני האירוסין או אחרי האירוסין קודם הנישואין, ופירסה הכלה נדה קודם הבעילה הראשונה שאחרי הנישואין, האם מותרים ביחוד. מחד גיסא, חזינן דתקיף ליה יצרא טובא, שהרי בא עליה באיסור קודם הנישואין, ולכן אסורים להתייחד. ומאידך גיסא, כיון שכבר בא עליה אפשר דתו לא תקיף ליה יצריה, וממילא מותרים להתייחד.
בהגהות רעק”א (שם על הט”ז ס”ק ח’) הביא בשם התפארת למשה שדייק מדברי הט”ז, שאם בא עליה פעם אחת בזנות, ואח”כ נשאת ופירסה נדה א”צ שמירה, וסיים שצ”ע לדינא. ורעק”א דחה דיוקו מדברי הט”ז.
בסדרי טהרה (שם ס”ק י”ד) כתב להתיר בכה”ג שבא עליה פ”א בזנות. וכן התיר החכמת אדם (כלל קט”ו סעי’ י’).
בשו”ת תשובות והנהגות (ח”ב סי’ תרנ”ט) כתב: ולא מצאתי הדין מבואר, רק מסברא אמרתי שהקשר וחיבה לאחר נישואין מיד אינו דומה למעשה זנות באקראי ועדיין לא נתקרר בזה יצרו, ולכן דוקא אם גרו יחד כאיש ואשתו לפני החתונה אין חיוב פרישה כשהיא נדה, אבל בזנות חדא בעלמא, ועכשיו הם דרים כאיש ואשתו, וסמוך לחופה יצרו בודאי בוער ואסורה, וכלנע”ד עיקר שבזנות בעלמא אסורה ולא הותר בכך.
ובהמשך דבריו הביא התשובות והנהגות דעת הסד”ט והחכמ”א שהקילו, אך סיים: וקשה הדבר להקל מסברא בעלמא, ובפרט שכבר הוכח שיצרו בוער ראוי לאסור טפי, ועל כן לדעתי קשה להקל וכנלע”ד.
בספר מנחת איש (שרגא, פכ”ד ס”ק כ”ט) הביא שהגר”ע יוסף הורה בכה”ג להחמיר ולאסור היחוד עמה. וכן בספר אבני שהם (ח”א עמ’ תמ”ו) הובא פסק הגרע”י, וכתב שנראה טעמו משום שחתן זה לא היה לו מעולם פחד ומורא מאיסור נדה, שהרי סתם פנויות בחזקת נדות, שהרי אינן סופרות ז’ נקיים וטובלות, על כן יש להחמיר עליו שלא יתייחד עמה.
עוד כתב בספר מנחת איש (שם), והסכים עמו הגרי”ש אלישיב, דאם חיו חיי אישות יחדיו זמן רב שלא במסגרת הנישואין, וגם חיו בדירה אחת, ולאחר מכן חזרו בתשובה שלימה, וכנסה בזמן שאיננה טהורה, דשרי להתייחד עמה, שהרי כבר דש בה ואין יצרו תקפו. וכן הביא פסק זה בשם הגריש”א בספר אשרי האיש (יו”ד ח”א פכ”ו סעי’ ל”ו). והוא כדעת התשובות והנהגות שהובא לעיל.
העולה לדינא, חתן שבא על כלתו באיסור לפני הנישואין, וכנסה כשאינה טהורה, או שפירסה נדה אחרי הנישואין לפני שבא עליה, נחלקו הפוסקים האם מותר לו להתייחד עמה. אבל אם כבר חי איתה חיי אישות במשך זמן רב לפני הנישואין, מותר לו להתייחד עמה.
