שאלה
נשאלתי, האם מותר לבעל להחליף עם אשתו את המיטות בימי טומאתה משום שהמזגן הוא כנגד מיטתו, וזה גורם לו להתקררות וכאבי גרון.
תשובה
כתב הראב”ד בבעלי הנפש (שער הפרישה) בשם רב האי גאון אסור לבעל לישב על מיטת אשתו נדה, אפילו בזמן שאינה נמצאת במיטתה, מפני הרגל עבירה. וכ”כ הרמב”ן (פרק ח הלכה לז). וכן כתב הרשב”א (שער הפרישה) שהרי אפילו להציע את מיטת הבעל בפניו אסור משום הרגל עבירה, וכל שכן שיש הרגל עבירה בזה ששוכב על מיטתה. וכן כתב הרא”ש (פרק תינוקת סימן ב).
וכן פסק מרן השולחן-ערוך בסימן קצה (סעיף ה ) וזה לשונו: לא ישב במיטה המיוחדת לה אפילו שלא בפניה.
וכתב החכמת אדם (כלל קטז סימן ה) שהוא הדין בכרים כסתות ושמיכות, שאם הם מיוחדים לאישה לא ישתמש בהם בימי טומאתה.
ומזה למד הרב שבט הלוי (עמוד רסד אות ג) שאין ראוי שישנו הבעל והאישה את המיטות בימי טומאתה אלא רק בימי טהרתה.
אולם נראה שכל דין זה הוא רק אם הולך לישן על המזרן של אשתו, אבל אם הבעל לוקח את המזרן שלו ומניח על מיטתה, ואת המזרן של אשתו לוקח למיטתו ונמצא שהוא ישן על המזרן שלו, אין בזה שום איסור.
וגדולה מזו מצינו בספר מאורי אור (חלק קן טהור דף קמ ע”א) שכתב שאם מניח מצע שלו על מיטתה מותר לו לשכב עליו, משום שמספיק בהיכר זה. והביאו הגר”ע יוסף בספרו טהרת הבית ח”ב (עמוד קלג). וכל שכן במחליף גם את המזרונים ושאר כלי המיטה המיוחדים לו שאין בזה שום איסור.
וכל האמור הוא רק אם המיטה מיוחדת לה, אבל אם אין המיטה מיוחדת לה, אלא פעמים הוא ישן עליה ופעמים היא ישנה עליה וכגון ספה וכדומה, אין שום איסור לבעל לשכב על מיטה זו אפילו בפניה.
מסקנת הדברים:
לכתחילה אין לבעל והאישה להחליף את המיטות בימי טומאתה, אלא יחליפו בימי טהרתה.
אולם אם מעבירים גם את המזרונים ושאר כלי המיטה המיוחדים להם אין בזה שום חשש, ובמיוחד אם עושים זאת מחמת קור, חום וכדומה.
