תשמיש ביום התשעים להריון
שאלה:
האם תשמיש מותר ביום התשעים מתחלת ההריון?
תשובה:
בברייתא אמרו, שהמשמש מיטתו עם אשתו המעוברת, ביום התשעים מתחלת עיבורה, כאילו שופך דמים, שהתשמיש עלול לפגוע בעובר חלילה. והסיקו, שכיון שאין אפשרות לדעת מאימתי התעברה, וממילא איננו יכולים לדעת אימתי חל יום התשעים להריונה, מותר לשמש, וכמו שנאמר “שומר פתאים ה'”.
ואף אדם שעקב אחר זמן הכניסה להריון, וחישב וספר ומצא את יום התשעים, העולם נוהגים שלא ליזהר מתשמיש באותו היום. ויש שכתבו, שאם יודע יום התשעים, יש מקום ליזהר בזה, כיון שהובא גם בכתבי האר”י ז”ל להחמיר.
מקורות
בברייתא בנדה לא ע”א הזהירו, המשמש מטתו ליום תשעים (רש”י: לשליש ימים הוי חיותו), כאילו שופך דמים. ושאלו, מנא ידע (רש”י: הא לא ידע אימת מעברה)? אלא אמר אביי, משמש והולך, ו’שומר פתאים ה’ (תהלים קטז ה).
וכתב בשו”ת שבט הלוי (ח”ג סי’ קיג, ובשיעורי שבט הלוי עמ’ לא), דמי שמנה הימים ובקי בהם, יש מקום לזהירות זה, שהרי כתב בתרומת הדשן (סי’ ריא), דבכל מקום דאמרינן “שומר פתאים ה'”, ת”ח הבקי בזה כדאי לו ליזהר, ולא לחנם כתוב כן בכתבים להאר”י (פע”ח שער ק”ש שעל המטה פי”א, מהדורת תקס”ד דף פ ע”ב ד”ה אמר הרב), שהמשמש מטתו בליל צ’ שנתעברה אשתו, גורם שימות הולד, וצריך האדם לשמור מאד שלא ישמש מטתו באותו הלילה [וזהו ג”כ משארז”ל ג’ חודשים הראשונים קשה לולד, ונלע”ד כי ג”כ צריך לשמור מליל הספיקות. עכ”ד מהרח”ו]. הובא במגן אברהם (סי’ רמ סק”ה) [וסיים ע”ז בדברי הגמרא ששומר פתאים ה’].
וכ”כ בספר זכירה (ענייני זיווג), שסכנה לבעול ביום תשעים, כי גורם שימות הולד במעי האשה. וכ”כ בנטעי גבריאל (נדה ח”ב עמ’ תתקכח), שקיבל ממורו ורבו מפאפא זצ”ל, שהיודע מזה צריך ליזהר, אך מי שאינו יודע א”צ להודיעו, כיון שנפסק בגמרא “שומר פתאים ה'”. והוסיף הערת השושנים לדוד (סי’ קפד עמ’ קטז), שצריך להוסיף עוד ג’ ימים על [נדצ”ל של] ימי הקליטה.
עוד ציין למש”כ בסידור רבי שבתי (סדר השכיבה, מהדורת תרכ”ו דף מב ע”א), בליל שבעים או בליל שמונים לעיבורה, אפילו בספק, לא ישמש, כי הורג הולד במעי אמו. וביאר בנטע”ג בשם מו”ר מפאפא זצ”ל, שאולי הכוונה דשמא יהיה הולד בן ז’ חודשים [א”ה: ואז חיותו יותר מוקדמת משאר ולדות הנולדים לט’ חודשים].
