בע”ה
מתקשה בטבילה, כמה פעמים תטבול
שאלה:
נשאלתי מאדם שהטבילה קשה לאשתו, בפרט להכניס את הראש למים, ובהיות שאשכנזים נהגו בשתי טבילות, קודם הברכה ואחריה, האם תוכל להסתפק בטבילה אחת ?
תשובה:
תוכל לטבול לכתחילה פעם אחת.
הרחבה ומקורות: נחלקו הראשונים אימתי תברך האשה על טבילתה, רבים סוברים (רמב”ם, רא”ש, ראב”ד, רי”ף בשם הגאונים) שתברך קודם הטבילה וכדין כל הברכות שמברך ועובר לעשייתן, ודברי הגמ’ בפסחים ז: ‘חוץ מן הטבילה’ מדובר בטבילת גר בלבד, שקודם טבילתו הוא עדיין נכרי לא ראוי לברכה, וכך פסק המחבר ביו”ד סי’ ר’, ואילו הרמ”א שם פסק כדעות שלא תברך עד לאחר הטבילה (בה”ג, רש”י, רמב”ן, ועוד) שלא חילקו חכמים בין הטבילות. וע”כ מנהג בנות אשכנז שטובלות ואח”כ מברכות, וכתב השל”ה (שער האותיות, אות ק’ – קדושת הזיווג): אנשי מעשה יזהירו לנשותיהן שיטבלו ותברך ואח”כ תטבול שנית , ובזה תעשה קדושה יתירה, ותהיה יוצאת ג”כ לשני הדעות, והביאוהו בדגול מרבבה תנינא ובבאה”ט שם, ותמה בדג”מ מה הרווח בטבילה השניה, אם לצאת ידי הסוברים שתברך קודם הטבילה מ”מ כאן הטבילה השנית לאו כלום היא ולא שייך עליה ברכה שהרי כבר טהורה היא וברכות אין מעכבות, ואפילו אם נדחוק ונפרש כוונתו שתתכוון האשה בטבילה הראשונה שאם מצד הדין עליה לברך קודם הטבילה לא תעלה לה טבילה זו, וא”כ שפיר מברכת על הטבילה השנית עובר לעשייתה, גם זה לא יתכן, וכי גרועה היא מנדה שטבלה ללא כוונה כלל, שנפלה לתוך המים או ירדה להקר שעלתה לה טבילה כמבואר בסי’ תצ”ח סמ”ח, ואם לדעת הרמ”א שם שהצריך טבילה שנית תקן כאן לטבול פעמיים ולברך בין הטבילות, א”כ יצא שכרה בהפסדה שכבר פסק הרמב”ם שהטובל פעמיים ה”ז מגונה וכו’ ע”ש, וסיים – ומ”מ הואיל ויצא הדבר מפי הגאון יש לחוש לדבריו וכו’.
וליישב קושייתו על השל”ה נראה לענ”ד שכשמתכוונת שלא לצאת גרוע הדבר מטבילה בלא כוונה, וכך מצאתי בספר ‘חקרי לב’ (ח”ב יו”ד סי’ ל”א), והוסיף שדומה למצוות א”צ כוונה שאם כוון בפירוש שלא לצאת לכו”ע לא יצא, וע”כ מועיל הדבר שתעשה תנאי בטבילה הראשונה כנ”ל, ואף שאין בקיאות בדין, כוונתם לעשות ע”פ החכמים כפי שתקנו. ובשו”ת דברי יציב (ליקוטים והשמטות סימן פ”ג) ראיתי יישוב נוסף, שיתכן שהטעם שהטובל פעמיים מגונה משום חשש שתסמוך בטבילה אחת על חברתה ולא תדקדק בשום טבילה, ולזה כיון שהנהיגו שתברך באמצע תדקדק היטב בטבילה הראשונה העקרית, ואחר כך תדקדק בטבילה שניה משום הברכה ודו”ק.
עוד יש לדון כשנתעורר ספק בטבילה השניה אם תצטרך לחזור ולטבול (עי’ חוות יאיר סי’ קפ”א, צי”א ח”ו סכ”ה, וע”ע בספר בדי השולחן ס”ר באורים ד”ה שלאחר), ואם גם בשבת ויו”ט תטבול מספר הטבילות כדרכה (עי’ חו”י שם, ושו”ת משיב דבר ח”ב סי’ ל”ז בסוף).
מ”מ כל הנ”ל ע”פ מה שהנהיג השל”ה לטבול פעם שניה, אך ברור שאם טבלה פעם אחת כדין ודקדקה וכוונה בטבילתה כראוי, עלתה לה טבילה לכתחילה, וא”כ בוודאי שהמתקשה בטבילה תטבול פעם אחת. אמנם אם רוצה לשנות לאחר שנהגה כך כמה פעמים ולא אמרה בלי נדר, יתכן שצריכה התרה.
