שאלה: אשת כהן שהפילה בבית מה הם ההנחיות כלפי הבעל מצד הנפל:
תשובה:
אם עבר ארבעים יום להריון אז דין הנפל לטמאות באהל, לכן עד שלא מסירים את הנפל מהבית, הבית טמא טומאת אהל ואסור על הבעל להכנס לבית, כמו כן אם יש ילדים זכרים בבית גם הם צריכים לצאת מהבית, ולא רק מהבית אלא גם מהבניין.
גם אם יש ספק אם עבר ארבעים יום להריון הוי ספק דאורייתא לחומרא ואין על הזכרים הכהנים להכנס לבית.
אם הוא פחות מארבעים יום הוי מיא בעלמא ואינו מטמא.
מקורות:
רמב”ם פ”ב הלכות טומאת מת סע’ א’, נפל מטמא באהל המת, ואסור לכהן להכנס בבית אשר יש בו נפל עכ”ל.
ועיין במשנה למלך שם שכתב שאם הוא פחות מארבעים יום אינו נקרא נפל ואינו מטמא.
ואע”פ שהוא קרוב של הוולד אין דין לכהן להיטמאות אליו מפני שאינו נחשב לבנו לעניין זה שהרי לא היה חי בעולם, ולכן ואינו קרובו ומקור הדין הוא תוס’ פסחים דף ט.
ונפסק בט”ז ס’ שסט יו”ד סק’ א’.
את מה שנפל יש דין לקבור אותו, ולכן האישה צריכה לעשות זאת, או אדם אחר שאינו כהן, שהרי זה מטמא ככל דין מת.
ועיין בשו”ת חינוך בית יהודה ס’ קמח ובשו”ת בני ציון ס’ קיט ובשו”ת מנחת אליעזר ח”א ס’ נב
ויש לדון בנפל שאין לו צורת וולד, האם חייב קבורה אך הנוהג הוא לקוברו ואכמ”ל שאין זה נידוננו
וממה שבדקתי יש נוהל בבתי חולים לקחת את הנפלים ולקוברם, ועדיף לקחת לבתי חולים חרדים כגון מעייני הישועה, ומפני שממש עושים קבורה.
