שאלה:
הציעו לי שני אתרוגים למצות ארבעת המינים, אתרוג אחד מהודר ויפה מאד בתוארו ובצורתו, אלא שיש עליו בלעטל”ך [עלה] בולט. והאתרוג השני לעומתו, נקי לחלוטין מכל בלעטל”ך וכדומה, אלא שאין צורתו נאה כל כך – איזה אתרוג כדאי לי להעדיף?
תשובה:
בלעטל”ך אינם פוסלים את האתרוג [ויש מחמירים לכתחלה בגבוהים מהאתרוג], אלא שהמהדרים מחפשים אחר אתרוג נקי מכל בלעטל”ך. ועם כל זאת, הידור האתרוג בתוארו ובצורתו חשוב יותר מהידור הנקיות, ולכן יש להעדיף את האתרוג יפה התואר עם הבלעטל”ך.
מקורות והרחבה
כתב בתרומת הדשן (סי’ צט), אין להכשיר אותם חזזים בלא”ט מא”ל שבאים מן העלין ובאילן, משום דשכיחים ורגילים לבוא באתרוגים, כיון דמשום הדר פסלינן חזזית באתרוג כמש”כ הרא”ש (סי’ טו), ואין לחלק משום דמתחלת ברייתו כך היה, דאינו מהודר מעיקרו נמי לאו הדר מיקרי.
והמשיך, אמנם העולם נוהגים בפשיטות להכשיר אותו פלא”ט מא”ל, ואפילו שהן מורגשים במשמוש יד. ואפשר דסמכינן עמש”כ הרא”ש, דחזזית הפוסל היינו חברבורות שמורגשים במשמוש היד, וכתב בשם הראב”ד (תמים דעים סי’ רל), דחזזית ממראה האתרוג כשר. והני בלא”ט מא”ל שכיחי ורגילי חשיבי מראה האתרוג, ולא מיקרו אינו הדר משום כך [ונשאר בצריך עיון]. הו”ד בבית יוסף.
ובדרכי משה (סק”ד) הוסיף, דבמהרי”ל (הל’ אתרוג סי’ טז עמ’ שצט) משמע, דאין להכשירן אם ניכרים במשמוש היד.
פסק הלכה
בהגה כתב הרמ”א כמהרי”ל, ולכן יש להכשיר אותן חזזית שקורין בלשון אשכנז מו”ל, לפי שאינן גבוהים משאר האתרוג (מהרי”ל).
והוסיף דברי תרומת הדשן, ויש מי שכתב דיש להכשירם מטעם דנחשבים מראה אתרוג, מאחר דרגילים להיות הרבה כך (תרומת הדשן סי’ צט).
וכ”כ בברית כהונה (מהדורת תש”ן עמ’ ה אות ט) להכשיר, וכ”כ אחריו בשו”ת יביע אומר (ח”ט או”ח סי’ צב אות א). א”ה: אלא שאין ידוע לי אם הכשירו גם בגבוהים מן האתרוג, ולכן העדפתי להעתיק דעתם כאן, ולא לקמן גבי מחלוקת הפוסקים אם להכשיר גם בגבוהים מהאתרוג.
וכן מצאתי בקובץ בנתיבות ההלכה (קובץ לו עמ’ רז) בשם הגר”ש דבליצקי זצ”ל, שאתרוג שיש בו כתמים הנקראים בלטלא”ך, ה”ז כשר לכתחלה, דזה מראה אתרוג, ולא רק מראה כשר שיש בזה שאלה של מנומר במראות כשרות.
וכ”כ בספר ארבעת המינים כהלכתם (ברוך עמ’ קלא) משמיה דהרה”ג יעקב ששון שליט”א [נכד מרן הגרע”י], שזקנו ע”ה היה מקפיד מאד על אותם “המהדרים” שנזהרים מאד שלא יהיה להם בלעטלעך על האתרוג, ומבזבזים לזה זמן מרובה בחיפוש אחר זה, והיה אומר שזה ביטול תורה ואין להחמיר בזה. וכן היה מעשה, שקנה מרן הגרע”י עבור ת”ח אחד אתרוג שהיה בו בלעטלעך, ולא חש בזה למידי.
אמנם בנתיבות ההלכה (עמ’ קעח) כתבו בשם הגר”נ קרליץ, מותר לבטל תורה בשביל שלא יהיה בלעטלאך.
האם להקל בבלעטלע”ך הגבוהים מהאתרוג
ביאר המגן אברהם (סק”כ) בשם תרוה”ד [את סוף דברי הרמ”א], שלטעם זה אפילו גבוהים משאר אתרוג, כשר. [משנ”ב בשם דגמ”ר: ואין נפק”מ בין אם החזזית בחטמו או בשאר מקומות].
וכ”כ בשלחן ערוך הרב (סכ”ג), שיש להכשיר אפילו יש בהן ממשות, שמקומן ניכר במישוש היד שהם גבוהים מהאתרוג, מפני שהן נחשבים ג”כ מראה אתרוג, מאחר שרגילות להיות כך הרבה אתרוגים, אין זה שינוי גדול.
וכתב המשנ”ב (סק”נ) בשם הסכמת האחרונים, שאין להקל בגבוהים משאר האתרוג, כי אם בשעה”ד.
כן כתב השערי תשובה (סכ”ג), שכיון שתרוה”ד הניח בצ”ע, שלא בשעה”ד אין להקל במורגשים במישוש היד. וכ”כ האליה רבה בשם הרדב”ז, שאין להקל בדאפשר.
וכעי”ז באור לציון (עמ’ רט בהערה), שטוב להחמיר ולהזהר שלא יהיו עלים שניכר בהם במישוש היד שהם גבוהים מהאתרוג.
וכעי”ז בחוט שני (עמ’ רפא אות ב), ובלעטל אינה חזזית כלל, ואפילו אם הוא בולט, אלא שאם הוא בולט חששו הפוסקים להכשיר [והבי”ד המשנ”ב הנ”ל].
החומרא בבלעטלע”ך אפילו שוים לשאר האתרוג
כתב החיי אדם (סי’ קנא ס”ח), אך כבר כתב היש”ש, המורים מרובים והיודעים מועטים, וגם התרוה”ד הניח דין זה בצ”ע, ולכן הירא לדבר ה’ ישתדל לקנות אתרוג בלא חזזית ובהרת.
וכעי”ז בפרי מגדים (א”א ס”ס תרמח) [לאחר שהבי”ד תרוה”ד שנשאר בצ”ע], ואני לא קבלתי בזה, ואשרי מי שיוכל ליקח אתרוג נאה הדר ונקי מכל.
וכעי”ז באור לציון (עמ’ רט בהערה ד”ה והטוב), שהטוב ביותר שלא לקחת אתרוג עם עלים כלל, או שלא יהא עלה אחד בחוטמו או כמה עלים למטה מחוטמו, שיש שחששו בזה למנומר.
אתרוג יפה עם בלעט”ל או נקי שאין גידולו נאה
דעת הגרי”ש אלישיב (אשרי האיש ח”ג פל”א אותיות כה-כו), שעדיף ליטול אתרוג יפה עם בלעטלא”ך, מאשר אתרוג בלי בלעטלא”ך אבל גידולו אינו נאה כ”כ.
וכ”כ בילקוט יוסף (עמ’ שצד-שצה), שכל מה שאינו בכלל הפסולים שמסרו חכמים, כגון עלים או נקודות שאינם פוסלות ע”פ ההלכה משום שינוי מראה, שהידור זה אינו בדוקא עדיף על ההידור בצורתו ותארו של האתרוג, ואם מרגיש חפץ ורצון יותר להדר בו, עדיף טפי. בפרט שההידור בתואר ובצורה הוא דבר הניכר לכל, משא”כ העלים והנקודות וכדו’.
ובשם הגרב”צ אבא שאול זצ”ל כתב, שיש באתרוג שני סוגי הדר, האחד מצד ההלכה שיהיה נקי, והאחד מצד מראהו ותארו שהוא תלוי בכל אדם ואדם, יש מי שאוהב מראה צהוב, ויש שאוהב מראה זהוב או ירקרק, וכן בצורת גידולו יש מי שאוהב אתרוג כמגל, ויש בצורות אחרות.
ובספר היכל הוראה (ח”א או”ח אות פג) כתב בשם אביו הג”ר מאיר בראנדסופר, שכאשר היו מביאים לפניו אתרוגים, היה בודק תחלה וראש שיהיה תוארו וגידולו נאה [ואע”פ שהיו שם עלים או נקודות קטנות, היה מעדיף האתרוגים הנאים בגידוליהם ובתארם].
וכ”כ באור לציון (עמ’ רח בהערה ד”ה ונראה), שאם יש לפניו אתרוג עם גידול יפה אך אינו נקי כ”כ, ויש בו עלים שאינם פוסלים, ואתרוג נקי לגמרי אך ללא גידול נאה, שיעדיף את האתרוג על הגידול הנאה שהוא מהודר יותר.
ומצאתי בקובץ בנתיבות ההלכה (קובץ לו עמ’ רז) בשם הגר”ש דבליצקי זצ”ל, שעדיף לקחת אתרוג נקי ללא בלטא”ך וגידולו אינו יפה כ”כ, מאתרוג עם גידול יפה שיש בו בלטלאך.
