שאלה
חל ליל טבילתה בליל חג סוכות, האם מותר לבעל לישן בביתו חוץ לסוכה, או אינו יכול וצריך אחר-כך לילך לסוכה ולישן שם.
תשובה
הנה מרן השולחן-ערוך בסימן תרלט (סעיף ב) פסק אוכלים ושותים ‘וישנים’ בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה, ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי.
וכתב הרמ”א (שם) שנראה לו הטעם שנוהגים להקל ולא ישנים בסוכה, משום שמצות סוכה היא איש וביתו, זאת אומרת שיוכל לישון עם אשתו בסוכה, ולכן כיון שאינו יכול לישון עם אשתו בסוכה, מפני שיש עוד אנשים הישנים בסוכה וכדומה פטור.
וכעין זה כתב הגאון ט”ז (סק”ט) שהטעם של המקילים לענין שינה בסוכה הוא משום שיש חיוב לבעל לשמח את אשתו ברגל, וכיון שהנשים פטורות מן הסוכה, לכן אם רוצה לישון עם אשתו, חשוב דבר מצוה ופטור מן הסוכה.
אבל השל”ה הקדוש (דף רמה ע”א) כתב שהטעמים הנ”ל הם דחוקים, וכל המקיים מצוה זו של שינה בסוכה כתיקנה זוכה לקבל פני שכינה.
אך הוסיף וכתב שמכל מקום אם אין לו סוכה מיוחדת, נראה לי שלא יבטלו מצות עונה ומצות פריה ורביה, ובפרט בליל הטבילה. וגם לאחר שנזדווג עם אשתו אינו חייב לחזור לישן בסוכה, אלא יישן בביתו עד לאחר עמוד השחר.
[ועיין בספר חזון עובדיה (עמוד רז) שכתב שבזמנינו שרוב העולם נוהגים להמשיך לישון אף לאחר שעלה עמוד השחר, אפילו אם נתעורר מעצמו אחר עמוד השחר, אין צריך ללכת לסוכה כיון שהוא עדיין זקוק לשינה].
וכדברי השל”ה כתב היעב”ץ בספר מור וקציעה (ס”ס תרמ) שבליל עונה פטור מן השינה בסוכה, מפני שיש עליו חיוב מצות עונה ואינו יכול לקיימה בסוכה. וכן כתב בשו”ת דברי יציב ( חאו”ח סימן רעד).
וכן העלה להלכה הגרע”י יוסף בספר חזון עובדיה (סוכות, עמוד קצד) שבליל עונה או בליל טבילה מותר לישן חוץ לסוכה, אם אין לו מקום צנוע בסוכה.
למסקנה:
כשם שיש חיוב לאכול בסוכה, כך יש חיוב לישון בסוכה, ושינה חמורה יותר מן האכילה, שאכילת עראי מותרת חוץ לסוכה ואילו שינת עראי אפילו חוץ לסוכה אסורה.
ומכל מקום אם חל ליל טבילתה באחד מלילות החג, והוא הדין ליל עונתה מותר לו לישן חוץ לסוכה אם אין לו מקום צנוע וראוי בסוכה.
