שאלה: במקום שיש סכנת נפשות כגון שיש מחבל שרוצה להרוג בחוץ, ויש אשת איש שרוצה להיכנס עם עוד אדם לחדר ממ”ד ולנעלו, האם אמרינן שבמקום פיקוח נפש נדחה איסור ייחוד או לא:
תשובה: וודאי שיש להתיר במקום פיקוח נפש
אם הוא יחוד של איסור דרבנן כגון פנויה וכדו’ וודאי שיש להתיר במקום פיקוח נפש, וכן איש אחד עם שתי נשים לרוב הפוסקים הוא איסור דרבנן בלבד ולכן הוא נדחה במקום פיקוח נפש.
מצד האישה כתבו הפוסקים שאם האיש נכנס לחדר היא וודאי לא חייבת לצאת היות שבאישה אמרינן שהיא קרקע עולם, לא נאמר בה דין יהרג ואל יעבור.
ואם האיש רוצה להכנס לחדר, על אף שמצאנו בזה מחלוקת באחרונים והרבה נקטו לאסור, נראה לפסוק כיש מתירים מפני שכן השיטה הרווחת באחרונים, ועוד שיש לצרף לזה הרבה ספקות ועיין במקורות.
במידה ויכולים להסריט עצמם לאדם אחר כדי להרוויח את השיטות המחמירות תבא עליהם הברכה.
והשי”ת יצילנו מכל אויב ומקרים אלו.
מקורות:
יהרג ואל יעבור באביזרייהו דגילוי עריות
הנה ידוע הדין שעל ג’ עבירות חמורות אמרינן ביה “יהרג ואל יעבור, וכדנפסק בשו”ע יו”ד ס’ קנז ורמב”ם הלכות יסודי התורה פ”ה.
וברמ”א שם כתב וכל איסור עכו”ם וגילוי עריות ושפיכת דמים אע”פ שאין בו מיתה רק לאו בעלמא צריך ליהרג ולא לעבור.
וביאורו שם בנו”כ שהוא משום אביזרייהו של ג’ עברות שגם בהם נאמר יהרג ואל יעבור, ולכן נאסרו כל האיסורים שנאמרו בלאו זה, ועל כן גם לא תקרב נאסר בעריות.
ודנו האחרונים באיסור ייחוד שנלמד בגמרא בקידושין דף פ ע”ב מהפסוק “וכי יסתיך בן אמך” האם הוא גם נכלל באיסור גילוי עריות וא”כ יש עליו דין יהרג ואל יעבור או לא.
בשם אריה ‘אהע”ז ס’ לג’ ובשו”ת טוב טעם ודעת מהדו”ק ס’ קצב ובשו”ת צור יעקב ס’ טז’, ובאחרונים הנ”ל דייקו מדברי החינוך ס’ קפח שכתב דין ייחוד באיסור לא תקרב שמשמע שהוא ממש חלק מהאיסור הנ”ל , וכן נקטו לאסור יחוד גם במקום פיקוח נפש.
אך יש מהאחרונים שלמדו שהוא רק מצוות עשה ויש לזה נפק”מ וכמו שנבאר כמו כן יש שרצו לתלות את הנידון הנ”ל בחקירה מדין מה אסור ייחוד האם הוא איסור עצמי משום קירבה ולא אטו ביאה, ולפי זה יש לאסור משום אביזרייהו של גילוי עריות, אך אם הוא רק חשש וגדר משום ביאה, א”כ אפשר שאינו איסור בעצם ורק גדר וסייג ואין בו דין יהרג ואל יעבור ועיין בספר דברי סופרים על הלכות יחוד בעמק דבר סק’ מה’.
בציץ אליעזר חלק ו’ ס’ מ’ קונטרס יחוד האריך להתיר יחוד במקום פיקוח נפש ראשית כתב כצד שאיסור יחוד אינו רק עשה, וברמ”א בסימן הנ”ל מבואר שכל מה שנאמר יהרג ואל יעבור בשאר איסורים זה רק באסור שנאסר בלאו, ואיסור יחוד הוא דין לאו הבא מכלל עשה ולא נאמר בו הדין הנ”ל .
ועוד כתב לחלק שכל מה שמחוייב למסור נפש זה דווקא אם האיסור מביא את התוצאה המבוקשת, וכגון שנהנה מהאיסור כדי להנצל, אך מתי שהאסור רק מעכב את ההצלה וכגון ביחוד שהוא רוצה להציל את עצמו על ידי שמתחבא עם אישה שהיא אשת איש, אין האיסור מציל עצמו אלא רק מעכב את ההצלה ולא נאמר בזה יהרג ואל יעבר.
וכן ראיתי שבשבט הלוי חלק ו’ ס לח’ שדעתו נוטה יותר לדעת הזר זהב שאין איסור יחוד במקום פקוח נפש היות שהוא לא נקרא אביזרייהו של גילוי עריות.
ועיין באוצר הפוסקים ס’ כב’ סק’ א’ או ז’ שדנו שם בדברי האחרונים, והביאו דבאי הגר”י אונטרמן להתיר.
ולמעשה לדינא ממה שנראה מספרי האחרונים לאישה וודאי שיש מקום להתיר היות שאישה נחשבת לקרקע עולם וודאי שאם נכנס אדם לחדר שבה היא נמצאת אינה חייבת לקום ולצאת שהרי באישה לא אומרים אם לא עושה מעשה יהרג ואל יעבור.
וגם אם הוא איש היות שיש כמה ספקות בנידון הנ”ל האם אמרינן יהרג ואל יעבור על איבזרייהו, והאם נאמר גם על יחוד שיש שיטות שהוא רק דרבנן עיין ברמב”ם ועוד אחרונים שדנו בדבריו, וכן האם איסור יחוד הוא עשה ולא לאו, וגם אם הוא לאו יש לומר שהוא גדר וסייג, ועל פי דברי הציץ אליעזר נראה שיש להתיר איסור יחוד במקום פיקוח נפש
