נשאלתי: בעקבות מלחמת חרבות ברזל, החיילים שיצאו לחזית ביקשו ציציות, ובעקבות העומס שנוצר, נדבה רוחם של נשות החייל לעזור בקשירת הציציות, האם הדבר מותר?
תשובה: מותר לכתחילה לנשים לקשור את הציציות למען החילים
ויהי רצון שזכות המצווה תהיה להצלחת החיילים שינצחו ולא יפגעו. וראוי שהגבר יטיל את הציציות בבגד ויעשה קשר ראשון, אם זה מתאפשר בקלות.
מקורות:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן יד סעיף א
ציצית שעשאן גוי פסול, דכתיב: דבר אל בני ישראל (במדבר טו, לח) להוציא את הגוי, והאשה כשרה לעשותן. הגה: ויש מחמירים להצריך אנשים שיעשו אותן, וטוב לעשות כן לכתחלה. (מרדכי ה”ק והגהות מיימון מהלכות ציצית ותוס’ דף מ”ב).
יוצא אם כן שלספרדים מותרת האשה לקשור ציציות ואילו לדעת האשכנזים ראוי להחמיר לכתחילה
וכתב במשנה ברורה, שאף אם יעמוד גבר יהודי ליד האשה ויראה שקושרת לפי ההלכה אין זה מועיל, שהרי טעם האוסרים הוא משום דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית, שדווקא בני ישראל עושים ציצית ולא בנות ישראל
משנה ברורה סימן יד סעיף א
ואפילו עומד על גבן לא מהני משום שהרי כתוב “בני ישראל ועשו” משמע גם למעט בנות ישראל:
ונראה שהיות והזמן דחוק וצריכים להספיק ליצור טליתות של מצוהה שעת הדחק כדיעבד דמי ויש להתיר אף לכתחילה גם לאשכנזיםם הנוגים כדעת הרמ”א
ונראה שאף לאחר המלחמה, אין צורך לקשור את הציציות שוב היות ונעשה בשעת הצורךלכתחילה, וכמו שכתב בביאור הלכה סימן יד ד”ה “להצריך אנשים” לגבי קטן שעשה ציצית לעצמו וכעת נעשה גדול, שאינו צריך לפרום את הקשר ולקשור מחדש את הציצית, היות והציצית כבר נעשתה כדין כשהיה קטן, וכשר כעת לכתחילה, והוא הדין במקרה שלנו.
ואמנם ישנו פיתרון פשוט לצאת ידי חובת המחמירין.
והוא שיתן לגבר בן יג שנה להטיל את הציציות בבגד ולעשות את הקשר הראשון, והאשה תמשיך לקשור את הציציות, ובזה אף למחמירים אין חשש, היות ועיקר עשיית הציצית נעשתה ע”י גבר, ושאר הקשירות הם למצווה בעלמא, וכמו שכתב כן המשנה ברורה, לגבי גוי שקושר ציציות. (משנה ברורה סימן יד ס”ק א’)
